סה"כ צפיות בדף

צופית בוהקת בחצר 19-5-21

 היום הגוזלים מספיק גדולים כך שבעת ההאכלה רואים את ראשיהם מבצבצים בבקשם אוכל מההורים. כשהתחלתי את התצפיות היו 4 גוזלים בקן ועעכשיו אני רואה רק 3. אז, או שאד מהם נדחק לאחור בעת ההאכלה, או שאחד מהם מת. ייתכן גם שביצה אחת לא בקעה או התקלקלה או שהגוזל החסר מת ופונה מהקן. אני צופה בבוקר חצי שעה ולפעמים גם בצהרי היות חצי שעה עד שעה.

והרי עוללות הבוקר:

זו גברת צופית ליד גוזליה התובעניים. 

זה בעלה מר צוף ליד צאצאיו 

זה אחד הגוזלים הרעבים של משפחת הננסים המעופפים


אמא צופית מאכילה את את הגוזלים בעכביש שלא הצלחתי להגדיר מהתמונה

אבא צוף מאכיל את גוזליו וממלא את חובתו נאמנה.

צילמתי גם סרטונים קצרים:







צופית בוהקת מקננת בחצר שלי 17-5-21

 הצופית היא ציפור מוכרת היטב ונפוצה בגינות ובחצר במרחב הפרטי והציבורי. ציפור זו מקננת בחצר שלי כבר 20 שנה בעקביות ומכבדת אותנו בנוכחותה. אני צופה בהתנהגות הקינון של הציפור להנאתי ולאחרונה התחלתי לתעד אותה.

להלן קצת תיעוד מהימים האחרונים:


צופית מקננת בחצר תצפית 15-5-21

  ביום תצפית זה הצלחתי לצלם את הזכר מאכיל את הגוזלים




דגמים וניסויים

עפ"י הפילוסופיה של המדע מחקר מדעי או כפי שיקרא לעתים "המתודולוגיה הפורמלית.." עוסק בתופעות טבע, בבעיות שהן מציגות, בניית היפותזות ועריכת ניסויים אשר יספקו הסבר זמני לתופעות אילו. 
שתי מתודות מאפיינות חוקרי בעלי חיים:
1. מחקר דגם אשר עניינו תיאור סטטיסטי ומשמש מכשיר מאפיין לתופעה.
2. מחקר ניסויי השואל שאלה אשר מבחנה ניסוי המכיל היפותזות אותן מאשש הניסוי או דוחה לפי תוצאות הניסוי. 
כמובן שאנשי הניסוי נזקקים למחקר דגם לפעמים על מנת להכיר את התופעה שהם חוקרים, אולם, הדגם משמש רק הקדמה ורקע למחקר עצמו. חומר לבניית שאלות מחקר מתקדמות. לעולם לא יסיק איש ניסויי מסקנה מדעית מתוצאות מחקר דגם היות ומחקר כזה חסר את המבחן החיוני כל כך למסקנה מדעית אם גם זמנית.
מחקרי הדגם, לעומת זאת, יכולים לבצע ספקולציות נרחבות על בסיס סטטיסטי ולהעלות שאלות מעניינות אבל, בהיעדר ניסוי תוקף ותחולת מסקנות אילו יהיה מוגבל לניחוש מלומד בלבד, מלומד....אבל ניחוש. התלות בין שתי גישות אילו במחקר העוסק בביולוגיה של האורגניזם השלם, הולידה סוג שלישי של חוקרים המבצעים מחקר דגם מקדים אשר ניתן יהיה לבסס עליו שאלות והיפותיזות. פעולת הדיגום במקרה הזה מונחית ניסוי.




תרגיל טרצות בסולם לה מינור

התרגיל נכתב עבור תלמידי הגיטרה שלי לצורך לימוד נגינה בטרצות.


נחל באר שבע 21-1-2020

יצאתי הבוקר עם רון חברי לראות איך הגשם משפיע על פעילותו של נחל באר שבע. רון אומר: "ניקח מטרייה?..לא, אין צורך..," הוא ממשיך ומוסיף. עלינו על גשר הצינורות צילמנו קצת, הלכנו לגשר הטורקי, צילמנו קצת ואז בא מבול עם ברד והתחלנו לרוץ לאוטו..."טוב, אולי היה צריך מטרייה" אומר רון. הגעתי הביתה רטוב, החלפתי בגדים והנה קצת תמונות




מבט כללי


זורם

זורם

זורם

זורם

תמונות ישנות מתרגילי חולות

עזיז ומיקו בתרגיל חולות קורס מדריכים
מיקו בתרגיל חולות קורס מדריכים

יוסף אור ודורית הופמן בתרגיל חולות

חולות עגור
ביס"ש ב"ש יובל גורן בבוקר בחולות מצלם הזדווגות של עכנים קטנים 1979

צילום מאקרו של עין נמלה נווטת

במסגרת הניסויים שאני עושה בלמידה ותחרות בנמלה נווטת אני מצלם התנהגות של נמלים אילו. אבל התחלתי לצלם גם תקריבים של איברי נמלים במטרה להכיר את תפקודם מקרוב. הנמלה הנווטת מסוגלת לנווט את דרכה במושגים של אזימוט/טווח ישירות אל הקן בהביאה את זווית השמש ומיקומה בשמיים בחשבון. העין של הנמלה מקטבת אור וכך הנמלה יודעת את מיקום השמש גם בימים מעוננים. אז החלתי לצלם את העין הזו שהיא גם אמצעי ניווט.





על גרירת תקן ההתפלגות הנורמלית ימינה, נישות אקולוגיות ושוק המשרות

לאחרונה אני קורא רשומות המבטאות דאגה ביחס לעתידו של שוק המשרות העתידי בארצנו בפרט ובעולם בכלל. מעצם העיסוק שלי כאקולוג, בכל פעם שאני שומע את המושג "משרה" אני חושב על המושג "גומחה אקולוגית" (בלע"ז נישה אקולוגית).  גומחה אקולוגית אינה אלא משרה בסביבה הטבעית אותה ממלא אורגניזם, היא באה לידי ביטוי בניצול הסביבה במגוון האסטרטגיות המאפיין את האורגניזם האמור, מתבטאת במספר הצאצאים הכשירים שהוא מצליח להפיק, כל זאת בתנאי סביבתו. המפתח להבנת קיומו של האורגניזם בסביבתו הוא מבנה בית הגידול, או במילים אחרות: מספר המשרות שמחזיקה סביבתו של האורגניזם האמור - עבורו ועבור צאצאיו בתנאים השוררים בסביבה מוגדרת. 
נשמע כמו בעיה בכלכלה? אבולוציה היא תאוריה כלכלית המחילה את החוקיות הזו על מאגרי גנים. התהליך של ברירה טבעית ממיין את הלא מתאימים ואת המתאימים פחות אל מחוץ למשחק ומשאיר את המתאימים ביותר.
כתוצאה מכך, מתקבלת התפלגות עם ממוצע של התאמה לסביבה ויש לשים לב! האורגניזמים לא מתאימים את עצמם, הם מגיעים לשוק בלידתם עם אוסף תכונות גנטיות שמתאימות או לא מתאימות לשוק - בממוצע, או מתחת לממוצע ואולי מעל לממוצע...
השינויים בבית הגידול מקדמים לפעמים היעלמות או אפילו הכחדה של מינים בשלמותם מהמפה - ככל שהאורגניזם סתגלן יותר קרי: מקיים מגוון גדול יותר של תכונות גנטיות דומיננטיות - כך תגדל ההסתברות שלו לשרוד ואפילו לשגשג.
גוררי התקן הממוצע ימינה הם הפרטים המצטיינים בהתאמה לסביבה למרות העובדה שהם מהווים רק 2.5% מאוכלוסיית המין בעוד שהממוצע מהווה 68%, כלומר, אחוז קטן ומצטיין מהאוכלוסייה יגרור תכונה מסוימת מעצם עליית תדירות התכונה באוכלוסייה כגורם תלוי במספר צאצאיו של אותו אחוז קטן.
כשהדברים אמורים בבני אדם - החוקיות הזו מתבטלת. היות ובני אדם מסלקים את הגורם החשוב ביותר באבולוציה - גורם התמותה עקב אי התאמה. 
ללא מוות עקב אי התאמה אין אבולוציה. נוסיף לתמונה הזו סתגלנות התנהגותית גבוהה, כישורי המצאה גבוהים, טכנולוגיה מתקדמת (זה כולל רפואה מודרנית) ותקשורת מפותחת (זה כולל אינטרנט), קיבלנו אורגניזם שיכול להמציא את מושג הגומחה האקולוגית (המשרה) מחדש.
אכן, אנחנו עדים להטמעה מהירה של קשת כישורים רחבה מאוד בתחום זה ולהמצאה מהירה מאוד של מקצועות ומשרות בתחומים שה עתה נולדו. מקצועות כמו הנדסת מערכות מידע, שירותים מקוונים, בניית אתרים, עיצוב אתרים, מידענות, קידום אתרים ועוד. תחומי עיסוק חדשים אילו יוצרים שווקי משרות שלא היו קיימים לפני כן. במקביל, משרות אחרות נעלמות עקב אי התאמתן לתנאי הסביבה החדשים.  
קשת הכישורים הבסיסית של המין האנושי לא השתנתה - רק תחומי העניין. היות וקשת הכישורים הבסיסית של בני אדם רחבה מאוד - הם יעברו בקלות את השינויים המתבקשים בעידן הדיגיטלי וימציאו את עצמם מחדש.
יש המון אפשרויות בסביבת הפעולה החדשה שהעולם מציע ורובן לא מצריכות יכולת מתמטית שהיא ממילא נחלתו של מיעוט (תמיד הייתה). רוב הכישורים של המין האנושי ממוקדים בתחומים אחרים.
אז אם אתם שואלים את עצמכם מה תעשו בעת שהיצע המשרות בעולם  ישתנה? אתם תמציאו משרות חדשות ותשתנו...זהו הדבר שאתם מצטיינים בו..

תא אקלים זעיר

במסגרת המחקר שאני מבצע באוניברסיטה יחד עם עמיתי נזקקתי לתא אקלים קטן שיאפשר לי גידול של חיפושיות קמח הנמנות על המין Tribolium Castaneum  בטמפרטורה קבועה. פניתי אל בני שני והוא בנה עבורי מערכת מבוססת ארדואינו המאפשרת ברירת טמפרטורה וכוללת צג LCD כפתור ברירת טמפרטורה (פוטנציומטר), גוף חימום, חיישן טמפרטורה ולחות יחסית ומאוְרֵר זעיר. בנוסף המערכת מצויידת בקורא נתונים SD ובכרטיס ונתוני התא מתועדים לקובץ CSV. ניתן להוסיף למערכת עוד גופי חימום. 

בעת שהמערכת מגיעה לטמפרטורה המבוקשת שהוגדרה ע"י המשתמש החימום נפסק ובעת צניחת הטמפרטורה המערכת שבה לפעול ומחממת את התא. מידות התא 20X20X25 ס"מ. לוקח למערכת כשעה להגיע לאיזון והיא יכולה לקלוט 10 גידולים של חיפושיות קמח בצלחות פטרי.
כל המערכת מורכבת רק על מכסה כך שבעת פתיחת התא הנחת הגידולים בתוכו פשוטה. הכל בנוי פרספקס שקוף המאפשר מעקב מבחוץ פיזית או ע"י מצלמה
מבט על.
רואים את בקר הארדואינו ורכיביו השונים. ניתן לראות את בורר הטמפרטורות, צג LCD כונן SD



צג המערכת מראה הפרש בין הקיים - 25 מעלות צלסיוס למבוקש - 28 מעלות.
המערכת תמשיל לחמם עד שיוויון בין שני הערכים

לוחית החימום (מימין) מוצמדת ללוח אלומיניום עם "אזניים" המוצמד למכסה התא. ניתן לראות  את חיישן הטמפרטורה/לחות יחסית במרכז  ומשמאל לו את המאורר


מבט כללי






למידה בנמלים

יחסי תחרות בין אורגניזמים היו מוקד למחקר מדעי מתמשך שהייתי שותף לו במשך שנים רבות. במהלך המחקר ים נשאלו שאלות רבות לגבי כושרם של בעלי חיים להתחרות על משאבי סביבתם, ניסויים נערכו ומאמרים פורסמו. אבל, תפקידה של הלמידה במנגנון התחרות לא נחקר מעולם. היות ואין בלוג זה במה מתאימה לדיון מדעי לא אציג כאן את מערכת השיקולים העומדת בבסיסו של ניסוי התחרות בין קיני נמלים על משאבים. אבל אביא כמה צילומים המיועדים לחברי לשאלות המחקר.

כאן מופיע פורמיקריום שהוא יחידה לגידול נמלים. היחידה שמופיעה בתמונה עשויה פרספקס שקוף ואני בונה את היחידות בעצמי. בתוך הקן המלאכותי הזה יש מבחנות מים הן חשובות להישרדות הנמלים ולגידול הצאצאים. בקן נוכחי יש 2 מלכות והנמלים נמנות על הסוג קטגליפיס או בלטינית cataglifis
  
שני קיני נמלים מחוברים ליחידת שיחור מזון (אָרֵנַה). קן אחד מכיל מבוך אותו הנמלים פותרות ואני מודד להן הישגים...

עוד מבט לפני תחילת הניסוי, הקן הימני מכיל מבוך בינארי מדרגת סיבוכיות 2^2 והקן השמאלי ללא מבוך. הנמלים יתחרו על משאבים (דבש) שנמצא בארנה
   
התחרות החלה ולאחר 33 דקות הניסוי מסתיים בניצחון קן התלמידים המצטיינים (קן 5) בניקוד 4:0 קרי: 4 נמלים על הדבש מנבחרת קן מס' 5. הנמלים מסומנות בחומר פלורסנטי - כך אנחנו יודעים איזו נמלה שייכת לקן מוגדר


 גם סרטונים  מהתפתחות הניסויים
בשדה..








איורי בעלי חיים

מצאתי קצת איורים שציירתי ברפידוגרף לפני 30 שנה אז חשבתי להעלות אותם
עכן גדול

עקב

שנונית

מבעיתן מצרי

שועל פֶּנֶק

ראש של זיקית

עכן גדול מקרין

כוח אפור

ירבוע מצוי

כוס חורבות

יומן מסע: משדה בוקר לעין יהב

אנחנו נפגשים במדרשת שדה בוקר. אני סוקר את הקבוצה, יש עשרה מטיילים בנים ובנות. הם רוצים ללכת איתי משדה בוקר לעין יהב, זה יוצא שישים קילומטרים של מדבר. עכשיו פסח וזה זמן מצוין למסלול הזה עם קבוצה - בעוד חודש חודשיים יותר יהיה חם יותר וחלק מהמים שיש עכשיו במסלול יתאדו. "שלום לכולם, אני עזיז סובח ואני אהיה המדריך שלכם בטיול הזה...", אני מסביר את הוראות הבטיחות ולאחר מכן אני מבקש מכולם לפתוח תרמילים. אני עובר על התרמילים ומוציא משם כל דבר מיותר שלא כולל מה שנשלח לכולם ברשימת הציוד. תמיד יש מטיילים שמתעלמים מההוראה הברורה ש"אין לחרוג מרשימת ציוד זו, התרמילים יבדקו לפני המסלול וישקלו..". אני מסביר לכל מטייל איך לסדר את התרמיל (שקי שינה למטה מים למעלה..), ושוקל את התרמיל, תרמיל שמשקלו עולה על 15 קילו "מצומצם" ע"י הוצאת ציוד שלדעתי עודף ואחסונו במדרשה. עכשיו אנ מרכיב על כתפי המטיילים את התרמילים ומאזן אותם אחד אחד. זהו, אני יכול לזוז עם הקבוצה. 
לפני ארבעה וחצי ימי הליכה בערך, יהיה עלי לשים לב ליכולות ההליכה והסיבולת שלהם, עמידות לחום ומאמץ, למנוע התייבשות ו..."לרעות אותם" עד עין יהב בשלום. המטייל החלש ביותר בקבוצה יכתיב מבלי דעת את קצב הקבוצה כולה,עלי להשגיח שאף אחד לא יקפוץ (כי נקע ברגל יחסל את הטיול ויכניס אותי לנוהל חילוץ..), שאף אחד לא יכווה את עצמו בעת הדלקת האש אחר ...נכון נוהל חילוץ, למנוע צפיפות במורדות תלולים וכל דבר שנראה לי חשוד או מסוכן, אחרת, נוהל חילוץ. התרמיל שלי שוקל קצת יותר מ 15 קילו כי ערכת העזרה הראשונה, המפות, עזרה שנייה, וציוד הבישול אצלי, כך גם אילון פרידמן שצועד במאסף, כי נאלץ לנוהל חילוץ אחד מאיתנו יחלץ ואחד יישאר עם הקבוצה. אני מבצע את המסלול הזה כעשרים פעם בשנה עם אילון או לבד. אנחנו הולכים אותו בקצב של 35 - 40 קילומטרים ביום ומסיימים ביומיים, אבל עם מטיילים זה לוקח יותר זמן. יש לכך מספר סיבות: 1. בשל הקצב האיטי של המטיילים אנימגיע אל המים במסלול יותר לאט - אז צריך יותר מים. 2. בשל הקצב האיטי של המטיילים אני צריך יותר אוכל - אוכל ומים לארבעה ימים במקום יומיים. אני צריך יותר ערכות עזרה ראשונה ושנייה, ויותר מפות למקרה של חילוץ. (לא היו טלפונים סלולריים או מכשירי קשר שיכלו לבצע את המשימה בימים ההם וגם לא GPS). אילון פרידמן הוא השותף הקבוע שלי למסלולים ארוכים כשאני לא מטייל לבד. הוא קצר ורחב, יש לו סיבולת אינסופית וקצב הליכה מעולה. אין נחשלים מאחור והוא יודע לאותת על עצירה לפני שקורה משהו למטייל שנמצא בקצה גבול היכולת. הרבה מטיילים קורסים בגלל התרמיל כי הכושר משחק כאן תפקיד משני - צריך ממש סיבולת. וכמובן לפעמים חם...ממש חם.
אנחנו יורדים במעלה צין, השעה אינה מוקדמת ולא נגיע רחוק היום, צועדים עד עין עקב עליון. זו הזדמנות לראות מי מתעייף מהר, מי לא מסתגל לתרמיל, מי גורר רגליים. מוקדם עדיין לבדוק מי מתייבש (בדיקת עפעפיים). יורדים ואני מציץ לאחור לראות מי לא מרים רגליים ועלול להחליק על פני החצץ הדק שמכסה את פני דרך העפר. צועדים... עורבים שחומי עורף דואים מעל, יש תחנת האכלה על הצרור אז רואים מרחוק כמה רחמים שבאו לבדוק את התחנה. יורדים..
נכנסים לתוך נחל צין וצועדים לתוך הערוץ של נחל עקב, לאחר זמן מה מגיעים לעין עקב תחתון. כאן אנחנו מורידים תרמילים וזו תהיה החנייה הראשונה. שותים מים, נכנסים למים לשחיית רענון ולאחר שעה קלה עומסים את התרמילים והולכים עד עין עקב עליון. עכשיו כבר מעריב היום ואני מחפש מקום חנייה מתאים, אני בוחר במקום קבוע, פורקים תרמילים מסדרים מקומות שינה, הוראות בטיחות, שולחים את החברה לאסוף מעט חומר בעירה יבש, קצת עלי רותם יבשים, מדורה נדלקת, קומקום תה, ארוחת ערב (זה יחייב אותי בבוקר לאזן משקלי התרמילים ובלי מאזני הקפיץ של התחלת הטיול שכן השארתי אותם במדרשה. יושבים סביב האש ומדברים, המטיילים שכעסו על פתחתי להם את התרמיל במדרשה והוצאתי ממנו ציוד מיותר ממש שמחים שעשיתי זאת. הולכים לישון, חלקם מתקשים להירדם כי עדיין לא צעדו ממש יום שלם, מחר הם ישנו מצוין באחריות, הם מכורבלים בשקי השינה שלהם. אני לובש את המעיל שלי במקום שק שינה - הוא קל יותר משקי השינה שלהם וממולא נוצות, וכמובן נארז קטן קטן בתרמיל, אני מניח את ראשי על האדמה וישן שינה קלה.
היום השני מתחיל בארבע בבוקר, אני מעיר את כולם, לחלק מהמטיילים קשה לקום - או כי לא ישנו מספיק בלילה, אולי הם לא משכימי קום מטיבם - כל זה לא ממש חשוב כי עלי לצאת מוקדם כדי לקבוע קצב שיתאים למטיילים ולא יהיה מהיר מדי. פירוש הדבר הפסקות עצירה רבות. אוכלים משהו, שותים משהו וזזים.  
היום נצעד כ35 קילומטרים עד גב חווה בנחל חווה, ואם נצליח יפה עד עין חווה, אם המטיילים יפגינו קצב איטי רק התחלת המסלול בנחל חווה "מכתש החול". המסלול המתוכנן עובר בנחל נחש צמא וכולל ביקור במנהרות הנפט, ושאר המסלול זה הליכה בציר הנפט עד נחל חווה.
ההתחלה היא בנחל עקב שבו אנחנו נמצאים ועלי לשים לב טוב טוב לפנייה הנכונה בערוץ הרדוד מזרחה שתביא אותי ישר למפגש בין ציר הנפט למנהרות בנחל נחש צמא. הולכים...לאחר זמן מה עוצרים, שותים, נחים 10 דקות ושוב הולכים. החבר'ה הולכים לא רע, קצת קשה להם בעליות אבל הם מתגברים. אנחנו מגיעים נקודת המפגש בין ציר הנפט לנחל נחש צמא, נחים ושותים, קמים ויורדים בשביל למנהרות. מטיילים במנהרות, אני מוציא את חלילית הסופרנינו הקטנה שתלויה לצווארי דרך קבע ומנגן. המנהרות מצטיינות באקוסטיקה נחמדה...
עולים מהמנהרות לציר הנפט ומתחילים ללכת אותו בשעה 12 בצהרי היום אנחנו מגיעים לנחל חווה. מעולה, זה אומר שהחבורה הולכת יפה מאוד, התרמילים בשלב זה ממש קלים יותר כי שתינו מהם מים ואכלנו קצת מהאוכל. אני יושב עם החבורה כרבע שעה ומתחילים לרדת את נחל חווה במסלול המסומן. השלב הזה דורש זהירות עצומה, אני ממש צריך לרסן חלק מהמטיילים, הם צעדו כל היום עם תרמילים כבדים והירידה הזו היא מתכון לאסון אם מפקחים עליה היטב. לחלק מהמטיילים קצת קשה הירידה והתרמילים הכבדים מקשים על האיזון בשביל הצר והתלול. לאחר שכולם מגיעים אל ערוץ הנחל אנחנו הולכים אל גב חווה. הגב בעונה זו של השנה מלא במי שיטפונות והמים ממש קרים... אנחנו נכנסים למים לשחיית רענון, חלק מהחבר'ה "עפים" החוצה בשל הקור הצורב. הולכים לעין חווה יורדים בזהירות בשביל מעל המעין והשוקת. המים שם זכים וזה מקום מושלם לחניית לילה. היות ונשאר מספיק זמן, אפשר להוריד תרמילים ולקחת חלק מהחברה המעוניינים לטיולון בונוס לסדקים של נחל חווה ללא ציוד על גב, אבל, החבורה הזו מעדיפה לנוח ולפטפט סביב המדורה, לאכול ולשתות ובעיקר לנוח. שוב מתארגנים לחניית לילה, מדורה, מזון ותה צמחים או קפה. חלק מהחבר'ה נרדמים מיד, חלקם נשארים לדבר ולשאול שאלות. הלילה כולם ישנים מצוין....באזור הזה הרבה יותר חם מאשר בנחל עקב.
היום השלישי מתחיל בארבע בבוקר, אני מעיר את המטיילים, אילון מכין ארוחת בוקר ממש קלה, תה וקפה. קצת קשה להעיר אותם כי הם ממש עייפים, לא נורא  - ההם קמים. בחמש בבוקר אנחנו כבר ארוזים ומתחילים הליכה בערוץ של נחל חווה. תוך זמן קצר מגיעים למסלול העלייה להר טרף שזו עלייה קשה עם תרמיל 15 קילו על הגב למי שאינו רגיל בכך. התרמילים שוב כבדים כי מילאנו מים בשוקת של נחל חווה. עולים, נעצרים, נחים ושוב עולים. אילון משגיח על המתקשים מאחור. מגיעים למעלה ויורדים למטה לאחר תצפית. הירידה ממש קלה וקצרה מאוד ותוך 5 דקות כולם מגיעים יגעים. עכשיו צועדים לנחל טרף, עוצרים למנוחות שתייה וממשיכים, מתקרבים למרזבה, בוחרים את הערוץ הנכון ומגיעים לעין אום סלאח. כאן עושים חנייה ארוכה יותר, שותים ואוכלים, החבורה למדה שהמקום המוצלח ביותר למים הוא בתוך הגוף. ולבסוף ממשיכים ויורדים בשביל גמלים עד המפגש עם הערוץ הראשי של נחל מרזבה. שוב חניית לילה, מדורה, אוכל, קפה ותה. מחר התרמילים יהיו קלים כי אין מלוי מים. המסלול הוא בתוך נחל מרזבה דרך עין אום קאטאר עד עין יהב.
היום הרביעי מתחיל כמו אילו שקדמו לו מוקדם בבוקר אכילה ושתייה וצעדה בדרכי החצץ של נחל מרזבה ("דשדש" בעגת טיולים), התרמילים ממש קלים והמסלול ממש קצר. אנחנו מגיעים בזמן לתחנת האוטובוס של עין יהב ותופסים את האוטובוס של שעה 9 שבא מאילת וממשיך לבאר שבע.
בבאר שבע המטיילים נפרדים. אילון ואני חוזרים הביתה...או ממשיכים למקום אחר, זו תחנה מרכזית לא?


אימון לילה

אני מבצע סּוּבּוּרִי בּוֹקֵן בחושך, וכאב מתחיל לחלחל לכתף ימין, אני ממיין את הכאב תוך כדי אימון ומתייק אותו לטיפול במועד מאוחר יותר. ויסות הנשימה הוא העיקר, עשרים לפנים, עשרים לאחור, מֵן קוֹטֵה, מן קוטה, מן קוטה....
אני מתחיל תרגול נוקי דו ונוקי קוטה, עוד מעט אצטרך להפסיק ולעבור לקשת, מסתובב ושוב, ושוב, ושוב...
אני יורה בקשת הקצרה ומסיים ביוּמִּי הארוכה. אני קד קידה אל המטרה, המים זורמים בברכה, כולם ישנים...האימון שלי מסיים את עצמו.

מדע ותקשורת

לעתים, עולה איזו כתבה לציבור קוראי העיתונים ובה מסופר איזה סיפור "מדעי". לרוב זה מתחיל במשפט "מחקרים מראים ש...", או לפעמים "מדענים גילו ש..." ואז יופיע איזה גילוי מרעיש, או אולי מידע הדן בסוגיית בריאות, או סוגיית מחקר כזו או אחרת. הקורא ההדיוט יקפוץ כמוצא שלל רב ויגיד: "כתבו בעיתון ש..." ומיד תוצג איזו "אמת" מדעית. אבל, כשהקורא אינו הדיוט, הוא מבקש את מקורות האינפורמציה בכתבי עת מדעיים, ה"אמת" העיתונאית המסופקת לציבור הקוראים מתבררת כמסולפת לרוב, מוצאת מהקשרה, "מבושלת" לצרכי סקופ ורייטינג, ובפירוש אינה מביעה שום אמת מדעית. בהרבה נושאים כותב המאמר העיתונאי - משולל כלים של הבנת הנקרא במאמר מדעי וכל שכן היכולת לבקר אותו. אחת הטכניקות החינוכיות החשובות בהכשרת תלמידי מחקר (לתואר שני ושלישי) היא מפגשי מעבדה לצורך דיון וביקורת של מאמר אחת לשבוע. במפגשים אילו אנחנו דנים עם הסטודנטים במאמרים שונים, בסטטיסטיקה שלהם, באנליזה, שיטות המחקר ובאבחנות שונות הנוגעות לניסוי ולמשמעות המחקר נדון. אז כאן הוא המקום אולי (בהיעדר מקום מתאים אחר..) בו אני מבקש להתריע ולהזהיר את הציבור מפני עיתונאות רדודה.
אם אתם מעוניינים בבדיקה של נושא מדעי פנו למאמר בכתב עת מדעי. אם חסרים לכם כלים לקרוא אותו או להבינו הסתייעו בסביבתכם (תמיד יש מישהו שיכול לקראו ולהסבירו). מלבד זאת, יש הרבה חוקרים באוניברסיטאות שהיו שמחים להעמיד דברים על דיוקם, וגם מסכימים לענות לדוא"ל של פונה המבקש הסבר ממצה וברור. וכמובן יש הדרך של הליכה לאוניברסיטה לצורך השלמת השכלה (ואפילו כשומע חופשי).
לדעתי הבנה חלקית עדיפה  על סילוף גמור.

על היפותיזות, נסויים ותפקידו של הדגם כהכנה למחקר ניסויי

מי שמכיר אותי יכול לראות שאני לא מאמין גדול במסקנות מחקר הבאות ממחקרי דגם. אבל, כל מחקר שדה העוסק בבעלי חיים בסביבתם הטבעית חייב לבצע מדידות של בית הגידול ובעלי החיים הנחקרים, כל זאת במטרה לאפיין את המשתנים שאחר כך ישמשו חומר לניסויים. מדידות אילו הן מחקר דגם לשמו והן כוללות תפוצה ופיזורים של הצומח וחיות המחקר, התנגדות קרקע, מפני גבעות ביחס לצפון, מדידות קרינה, מיקרו-אקלים  ועוד משתנים רבים אחרים - הכל לפי הזמן ותקציב המחקר. ללא מחקר דגם מקדים הניסוי עשוי להיות תלוש מהמציאות האקולוגית שבתוכה עבר בעל החיים אבולוציה והיא מהווה את הגורם האבולוציוני הקרוי "סביבה". יש לזכור, החוקר אינו חוקר את בעל החיים אלא שאלת מחקר השואבת את הלגיטימציה שלה מהניסיון להסביר באופן מדעי את עולם התופעות, מתוך כוונה שמסקנות המחקר יהיו הדירות ולא יתייחסו למשהו חריג ויוצא דופן שלא ניתן יהיה להכליל אותו - מדע אמתי עוסק בהכללות 

מחשבות הבוקר שלי

המחקר העוסק בשפע ובמגוון של מינים בטבע, קישר במהלך מאה השנים האחרונות בין תפיסות כמותיות למדעי החיים. חלק מהמאמץ היה גילוי העובדה שקיימים חלקים במדעי החיים שלא יתקדמו אם לא יעברו מתמטיזציה, לעתים הסיבה נבעה מהרצון להידמות לתחומים כמו פיסיקה תיאורטית, בחלק מהמקרים נבעה התופעה מהצורך התוכף להעמיד מודל מתמטי כרקע לניסוי. כל אילו גרמו לזרימה של מתמטיקאים ופיסיקאים לתוך הביולוגיה המודרנית. לדוגמא רוברט מאי 1962 ממחיש את תופעת הכאוס לראשונה על אוכלוסיית דגים תיאורטית, לוטקה וולטרה 1925, 1926 יוצרים משוואות דיפרנציאליות עבור יחסי טורף נטרף על בסיס עבודתו של המתמטיקאי ורהולסט 1838 ועוד טובים ורבים. למעשה, חוקר הדן בימינו אנו במערכת ניסויית בתחום הביולוגיה יידרש למתודות מתמטיות מתחום הדיפרנציאלים, ההסתברות, תורת המשחקים ועוד כדי לבצע מחקר שיעמוד בדרישות הפרדיגמה המקובלת כרגע במדעי החיים.


עריכת ניסוי מדעי בביולוגיה בכלל ובביולוגיה של אוכלוסיות בפרט דומה לניסיון לפתור חידה. את החידה מספק הטבע – את הניסיון לפתור אנחנו. הטכניקה של העמדת ניסוי וכתיבת היפותזות מחייבת התייחסות לכמות החזרות בניסוי, לביקורת הולמת ומניפולציה מתאימה, לעתים למודל מתמטי או מודל איכותי שיעמדו מאחורי הניסוי כרעיונות מנחים, וכמובן, פרוטוקול מסודר שיאפשר חזרה על הניסוי ויוציא מחזקתו של הנסיין את הניסוי לכל אדם המבקש לחזור ולבחון את מסקנות הניסוי.

אמנם בדעתו של הציבור משייכים את המתמטיקה למדעים מדויקים אבל המתמטיקה אינה מדע ממש (וכמו כן, גם תחומי דעת אחרים אינם מדעים ממש..) בעוד שבמחקר מדעי מתקיים מודל של תופעת טבע, שאלת מחקר, הצגת בעייה, היפותיזה, ניסוי ומסקנה, במחקר מתמטי מתקיימת בעיה (שהיא פיקציה אנושית), הוכחה, משפט וקביעה. כדאי לשים לב שאין ניסוי, אם אין ניסוי אין אנו עוסקים במדע ובמקרה של מתמטיקה אנו עוסקים באסתטיקה גרידה של משפטים לוגיים. אכן קיימים תחומים בהם רתמו החוקרים את המתמטיקה לשירות המדע, אבל, היא משמשת שם רק כלי ונושאי החקירה הם שאלות הנוגעות לתופעות טבע, המתמטיקה כאמור רק משמשת שם כלי ואין שם שאלות הנוגעות למתמטיקה בעצמה כנושא.
קרל פופר בביקורת שלו על המדע הוליך אותנו בשביל הזה שמגדיר את המדע הן ביחס לתקפותו של מדע כל שהוא, הן ביחס לתוחלת מסקנותיו וודאותן הזמנית. כדאי להגיד כאן שאחד האויבים הגדולים של החשיבה המדעית היא התפיסה של תקינות פוליטית, אין למסקנות המחקר המדעי שום נגיעה לתקינות פוליטית – החוקר כותב היפותזות ועורך ניסוי שיבחן אותן. התוצאות יתמכו או ידחו את ההיפותזות בלי שום קשר לתקינותן הפוליטית או למוסכמה המקובלת בציבור – המדע לא עוסק במוסר. מזווית ראיה זו תחומי דעת שלמים אינם מדע בהיעדר ניסויים או האפשרות לבצעם (היסטוריה, תנ"ך וכו'). ןלכן, המחקר שהם מבצעים הוא אקדמי אך אינו מדעי. הוא אקדמי כי הוא מתבצע בין כותלי האקדמיה. המתודולוגיה הפורמלית קרי: מדע -  מחייבת נסויים.

היות וכר הפעולה של חוקרים יהיו אשר יהיו הוא מרחב הפרסום המדעי קרי: עיתונים מדעיים, שם גם מתקבל הקונצנזוס לגבי אמיתות מדעיות, והיות ואין שום צורך בתואר אקדמי כדי לפרסם מאמר מדעי או להיות שייך לאוניברסיטה מסוימת ואפילו אין אפשרות לרשום את תוארו של החוקר על המאמר אלא רק את שמו הפרטי ושם משפחתו, נוצר מצב שההבדל היחידי בין החוקרים השוכנים בין כותלי האקדמיות השונות לאילו שמחוצה להן הוא כישורי המחקר שלהם.


כל מערכת המבצעת ניסויים מחוייבת להכיר את חומר הגלם שלה, במקרה של ביולוג של אוכלוסיות  את בעלי החיים אשר מהווים את חומר הגלם למחקרו – חומר גלם בלבד, כי מושא המחקר הוא השאלה העומדת בבסיסו. לצורך זה עליו למדוד נתוני רקע ולבנות דגם ממנו יצמחו שאלות מחקר מתאימות ונקווה שמוצלחות. אבל הדגם כשלעצמו הוא חסר משמעות בהיעדר מבחן מתאים. הצורך בניסוי אשר יבחן היפותזות הוא המבדיל מדע מאיסוף בולים....

המלצת קריאה ביוגיאוגרפיה של איים

ביוגיאוגרפיה של איים מהווה תמרור חשוב בהתפתחותו של מקצוע אקולוגיה של אוכלוסיות. אני ממליץ לסטודנטים לתואר מתקדם במעבדה לקרוא


המלצת קריאה - ורהולסט

ורהולסט הוא יוצרה של הפונקציה הלוגיסטית. ומעט מדי נאמר עליו ועל עבודתו. אני מציע כאן קריאה ישירה בספר בו הו מפתח את רעיונותיו המתמטיים. הספר הוא לקריאה און ליין 

ורהולסט

המלצת קריאה - מלתוס

למעוניינים להכיר את הגותו של מלתוס קישור לויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%A1_%D7%9E%D7%9C%D7%AA%D7%95%D7%A1

על האוכלוסייה באנגלית. הספר אלקטרוני משנת 1817. מעניין ומומלץ.

תוכנית לימוד מוצעת לבי"ס יסודי

רקע:
עקב התעוררות מערכת החינוך בכלל ובתי ספר בניהול עצמי בפרט - מתעורר הצורך בתוכניות לימוד עכשוויות ועדכניות. כמובן שכל תוכנית שנכתוב יהיה ערכה אשר יהיה ברמה הרעיונית, משקלה האמיתי הוא כפי כישוריו של המורה המלמד - הן מהבחינה הדידקטית פדגוגית והן מבחינת בקיאותו בתכנים ושליטתו בחומר הלימוד.

למעשה לא יוצגו כאן מערכי השיעור אחד לאחד שכן כתיבתם תארך זמן ורק לאחר ההתקשרות אכתוב אותם. אבל, יוצג הרציונאל שביסוד התוכנית וסילבוס בסיסי.

נושא התוכנית: חשיבה בין תחומית במדעים

מקצועות נושא כלולים ומשולבים: ביולוגיה, מתמטיקה ונושאים בפיסיקה לפי ההקשר.

השיעורים כולם יבוססו על הזמנה לחקר וקיימת אפשרות לשלב את בית הספר במחקר שכותב התוכנית מבצע באוניברסיטת תל אביב.

שיעור 1  - מהו מדע? מהי הפותיזה ומהו תחום דעת שאיננו מדע? שיעור זה יורחב למס' שיעורים

שיעור 2 - רקע בהיסטוריה של המדעים. דגש על אבולוציה.שיעור זה יורחב למס' שיעורים

שיעור 3 - מהו מחקר? הזמנה לחקר מס' 1שיעור זה יורחב למס' שיעורים

שיעור 4 - איך מסדרים נתונים על גליון אלקטרוני?שיעור זה יורחב למס' שיעורים

שיעור 5 - איך מבצעים ניתוח בסיסי של נתוני נסוי?
שיעור 6 - איך כותבים מסקנות ומהו מאמר מדעי?
שיעור 7 - הזמנה לחקר מס' 2 לפי חוליות

שיעור 8 - ניתוח נתונים. שיעור זה יורחב למס' שיעורים

שיעור 9 - הזמנה לחקר המשלבת ביולוגיה ופיסיקה
שיעור 10 - גורמים פיסיקאליים במחקר ביולוגי
שיעור 11 - מהו בית גידול או מקום חיות: הדיונה המדברית
שיעור 12 - רקע גיאומורפולוגי
שיעור 13 - רקע אקלימי
שיעור 14 - רקע בוטני
שיעור 15 - רקע זואולוגי
שיעור 16 - רקע אקולוגי ומחקרים שנעשו בעבר
שיעור 17 - הזמנה לחקר בדיונה המדברית
שיעור 18 - יציאה למחקר שדה קצר בצפון מערב הנגב
שיעור 19 - ניתוח פרוייקטים והצגתם ברשת
שיעור 20 - אנאליזה לכיתות היסוד 1
שיעור 21 - אנאליזה לכיתות היסוד 2
שיעור 22 - סיכום שנה

יוצעו לבית הספר חוגי אחר הצהריים:
יפנית בסיסית למתחילים
חוג שיעורי בית
איך מתכוננים למבחן במתמטיקה ואיך מתכוננים למבחן בכלל


תמונות ישנות מהעבודה בדיונות בשנות השמונים


מלכודת שגרביל כירסם בה את דרכו החוצה

סימון

אוהל המחקר

אני על הג'יפ הכחול


תנשמות בבורות של ביר עסלוג'

הוסף כיתוב