סה"כ צפיות בדף

סיסטמתי8(מתוך פורום אמנויות לחימה - תפוז)

שורש המילה תרבות בעברית הוא ר.ב.ה - ובאמת אלו שרוצים תרבות צריכים לדאוג שתתרבה.
באנגלית האטימיולוגיה שונה ושם המקור הלטיני Coltura נוגע לקולטבציה או פיתוח של הנפש.
ביפאנית, כמדומני שהמילה היא בונקה והקנג'י שלה הוא 文化 שנוצר מצירוף של "אומנות" ו- "השתנות".
בערבית המילה היא אל-תקפה והיא משמשת גם לכמילה נרדפת לחינוך.

באופן מפתיע יש מעט יהודים בעולם ומתוכם ממש מעט מתורבתים; מלא אנגלוסקסים עם נפש מלאה בכדורגל, בירה ותו לא; די הרבה יפאנים מקובעים, והעולם הערבי הוא אחת האוכלוסיות בה אחוז האנלפאבתים רק גדל עם השנים.

דהיינו תגיד את המילה תרבות בשפתך, ומיד אפשר לדעת מה חסר לך

מכיוון שעזיז מלא כרימון בעובדות שחלקן מטבע הדברים קשורים ליפאן, ומכיוון שר. שותפו לניסורים היה ביפאן כעשרים שנה, טונג'ין העסוק מתמיד גם שהה שם תקופה וע. שלא מבית הנשיא, לומדת יפאנית. יצא לי לחשוב על תרבות יפאן, וזה די משעשע אם נביא בחשבון שמדובר בסלאבי קשיש שגורר את עצמותיו החורקות מתל אביב לבאר שבע, בשביל ללמוד דיסיפלינה של קשתות יפאנית.

בשביל ליצור תרבות לא צריך הרבה, יכולת חיקוי בסיסית ותועלת מיידית. אפילו קופי מקאק יפאניים שבודדו על אי פיתחו תרבות של רחיצת בטאטות במי ים. ואותם קופים נוהגים לטבול גם באונסנים שזה המקבילה היפאנית למרחצאות מרפא. לאור האובססיביות היפאנית לנקיון ולאמבטיות, זה לא מפתיע שגם הקופים שם ריחניים במיוחד. ולא, אסור לקפוץ למסקנות לגבי מוצא היפאנים מהמקאק...

כנראה שהיפאנים הגיעו ליפאן בשני גלי הגירה לאי מאיזור קוריאה - האחד של תרבות היומון שהיו ציידים לקטים והגיעו ליפאן בסוף עידן הקרח האחרון על גשרי יבשה שקישרו אותה לקוריאה; והשני של תרבות היאיואי שהיו חקלאי אורז והגיעו לשם לפני בערך אלפיים שנה כשכבר היו זני אורז עמידים באקלים קר. השפה היפאנית היא תוצר של ההגירה האחרונה של החקלאים שכנראה כיתתו את אתיהם לחרבות חדות במיוחד.

אז מה המוטיבציה של כל כך הרבה אנשים מוצלחים להתעסק בתרבות יפאן דווקא?
ממש כמו המוטיבציה של קופי המקאק לרחוץ בטטות.

ההשערה שלי קשורה באופן עקיף לכך שעושר תרבותי הוא פרופורציוני לעושר בכלל.
בסביבה עשירה ויציבה (שבה מחלקים בטטות בשגרה) יש עדיפות לאסטרטגיית K במודל האקולוגי של R/K דהיינו הקופים לומדים באיטיות לדרוך את הקשת לשרוך את ההאקמה ואין ממש מאבקים על מזון, כיש זמן לטבול אותו במי מלח לשיפור הטעם ושטיפת החול.
התרבות היפאנית היא מאוד K באופייה ולכן היא מתאימה לאנשים מטיפוס K. באדפטציה של התכונות מהמודל של Rushton, במקום לגזע, לאינדיבידואל.

חוץ מזה ברוריה ירתה רע מאוד, חזק מאוד ומפוזר מאוד - אני מאוד מוטרד.


כתובות אינטרנט מצורפות:
שיעור מספר 7
קופי מקאק רוחצים
מוצא המינים... היפאנים


סיסטמתי7 (מתוך פורום אמנויות לחימה - תפוז)


טונג'ין הבריז, כנראה בגלל מעורבות גדולה מדי בעסקת גלעד שליט. אז נסעתי שוב לבד.
בגלל שהייתי לבד, ובגלל שעזיז היה פנוי יחסית מניסורים בנגריה, כנראה שתרגלתי כפול. אני חושב שיריתי כ- 160 חיצים חלקם בקשת הקצרה וחלקם ביומי ללא שום ריטואל, מעבר לנקישות של החיצים במטרה.
חלק מהזמן יריתי בזמני החופשי באיטיות החביבה עלי כשעזיז מכין שניצלים לילדיו הנופשים, וחלק מהזמן הוא נשף לי באוזן וניסה לזרז את קצב האש שלי, לצערו ללא הצלחה.

מה התוצאות?
בבסיס האגודל האוחזת בקשת נשחק העור עד זוב דם ומסתבר שהוא לא כחול כפי שחשבתי, אבל הבשר  יבש.
כריות שלושת האצבעות הדורכות את הקשת באחיזה ים תיכונית אדומות, נפוחות עם אבדן תחושה קל (מכיוון שזו יד ימין, אז כנראה שלא יהיה סקס בימים הקרובים).
לאגודל הדורכת את היומי באחיזה מונגולית שלום, כנראה שהכפפה היפאנית עושה את העבודה טוב - מצד שני אין תחושה של המיתר (אין תחושה אין בעיה?).
אוזן ימין אדומה מאוד. כי כשדורכים את הקשת היפאנית הדריכה מתבצעת הרבה מאחורי האוזן ואם לא מבצעים הפניה של הראש למטרה (מה שנקרא בלעז מונומי) מקבלים סטירה בלחי מנוצות החץ, מכה שכמוה זכורות לי רק מהסרגל של המורה למתמטיקה בכיתה ג'.

מה הלקחים?
מהירות היא תוצר של מיומנות וחופש תנועה. אי אפשר לתרגל מהירות כמו שאי אפשר לתרגל מיומנות במהירות.
חופש התנועה גדול במרכז והולך ומתכווץ לקראת קצות התנועה ועם הגידול בהפעלת כח - קל לסדר את החץ אם הוא מחליק ממקומו על הקשת כשהיא לא מתוחה. כשהיא מתוחה בשיא, זה מאוד קשה. הטריק של עזיז במקרה כזה הוא לסדר אותו עם הפה.
באמנויות לחימה תמיד קיים המתח בין הפעלת כח ובין רפיון או חופש תנועה, מצד אחד מעוניינים במקסימום רגישות וחופשיות ומצד שני בסופו של דבר צריך להפעיל כח. הקשת היא מכשיר מצויין לבדיקה של חופש תנועה מכיוון שבפועל מבצעים מתיחה של קפיץ עד לגבול יכולת התנועה ואז שחרור. לכל אורך הדריכה אפשר להתרכז בצבירת הכח ואיבוד החופשיות. זה בדיוק הפוך מסוגים מסויימים של אגרוף בהם ישנו רפיון עד לרגע המגע ואז העברת כח.

כמה ימים אחרי השיעור, ברוריה הבריחה את הגבול עם ידידה מולדובנית של סווטלנה, שחזרה מביקור אצל אחיה בארץ האפשרויות המוגבלות. ברוריה היא גוצה, קשת עורף ועם קימורים סינטטייים מודגשים, אך למרות גילה היא משומשת במצב טוב....

ברוריה היא קשת הצייד הקצרה, שקניתי באיביי מתוצרת Bear, והיא לא עושה את החיים קלים בכלל. יש לה מיתר דק במיוחד שמנסר את אצבעותי. היא קשוחה במיוחד לקראת סוף המתיחה ומזכירה לך מי קובע את הגבולות כשהיא בסביבה. אין בה שום תחכום, רק עמוד שדרה מאלומיניום וצלעות פיברגלאס עטויות צבעי הסוואה תואמים למכנסי המנומרים. וכשהיא משתחררת זה נשמע כמו נביחה מתכתית שמוכרת לי כבר מזמן מהבית. בנסיון להשתיק אותה התקנתי עליה מין בולם זעזועים מתברג מגומי שנראה כמו דילדו בצבע חקי, אך ללא הועיל. מי שצועקת בשחרור תמשיך לעשות את זה, לא חשוב מה תבריג לתוכה.

כמה ימים לאחר מכן, היתה סדנת הקשתות של סוכות, אי שם בגבול מצריים בתוך דיונות שמוכרות לי במעורפל מהמילואים. נזכרתי שוב בתחושת החול הקר בבוקר, בין אצבעות הרגליים, קצת לפני שהשמש זורחת ובשמיים ליליים שמזכירים יהלומים על קטיפה כחולה. היו די הרבה משפחות עם ילדים במעגל אוהלים מסביב למדורה, שעציה יובאו לשם באדיבות הבן של קנגה. וחוץ מלירות היו שם סיפורים על נשים, נמרים, נזירות וטיולי עבר לסנטה קטרינה, בימים שבהם הצהוב הגדול היה עוד שלנו.
מבחינת ירי בקשת אז היתה הזדמנות לראות כמה רחוק חץ מגיע. ברוריה הוכיחה שהיא אוהבת אותם ארוכים ועבים במיוחד וגניחותיה המתכתיות נשמעו למרחוק. מבחינת דיוק לעומת זאת היה מקום לשיפור, באופן סמלי היא פוגעת תמיד מעל המטרה ואני חייב ללמד אותה לרדת.

יש משהו מאוד בסיסי בירי בקשת, טריוויאלי אפילו, שמתחבר מצויין עם ריח של מדורה וחול בין האצבעות של הרגליים. מה שחסר זה רק ללקט שורשים ולצוד את ארוחת הערב. חבל רק שרוב העקבות בחול, היו של גרבילים. שמסתבר שיש מין מונגולי שלהם, ממש בתאימות לקשתות. וגם הוא עבר מוטציות עם המעבר למערב...


כתובות אינטרנט מצורפות:
שיעור מספר 6

סיסתמטי 6 (מתוך פורום אמנויות לחימה תפוז)


פעם חשבתי שאני רציונלי.
זה היה מזמן, הרבה לפני שפפה גרישא ומאמה אולגה פרשו לשדות הצייד הנצחיים, כל אחד בתורו מחולי-רע אחרת.
אבא היה רציונלי גם כן, אבל תמיד היה נכנס לו משהו לעין בסרטים עם סוף רע.
ואמא רוב הזמן לא היתה רציונלית, אבל היא בחרה באבא וזה היה הגיוני.
בכל אופן, הסוף היה רע.

והיום, אני מבלה 6 שעות ברוטו בשיעור קשתות (כולל הובלות ואדמיניסטרציות) - זה בערך שישית משבוע עבודה נינוח, והתירוצים לכך לא ברורים בכלל.
הגנה עצמית? פחחחחחח... זה אולי היה רלוונטי לפני שנים, כבר מזמן אני יודע שאם יתקפו אותי עד שאבין מה קורה כבר יהיה מאוחר מדי.
סוג של התעמלות? אולי, בטח בסיסטמה ואולי גם קצת בג'ודו. אבל קשתות זה די סטאטי ועדיף שכך, הדבר האחרון שאני רוצה אחרי נסיעה של שעה וחצי זה לקפץ עם הקאמהבין הוורדים הננסיים של עזיז.
זן ואומנות אחזקת הגוף? מה לסלאבי קשיש כמוני ולתרגילי תודעה - קצת כאב, קצת אלכוהול וכבר זו מתערפלת בלי שום בעיה.

ואני עוד מקרה קל. אני רק מתנייד ברחבי הארץ בין כמה שיטות - טונג'ין שותפי לעזיז, הוא בן יבשתי! טומיקי אייקידו, בלינטוואק, איגרוף, בג'ג' ועוד כל מיני מריעין בישין אחרים. כנראה שזו מחלה ידועה.

רמזים לפתרון אפשר למצוא במה שנקרא בשנות השישים עקומת למידה - בגדול זו פונקציה שמתארת קשר הפוך בין מספר החזרות על פעולה, לזמן שלוקח לבצע אותה. עם הזמן העקומה שואפת לגבול וההנאה מהלמידה מתחלפת בחרגון חושים שעמיתי המזרחיים קוראים לו זן.

ההשערה שלי היא שמי שלא משלים עם חרגון החושים (או במילים אחרות עושה זן), צריך לשמור על השיפוע של העקומה, ומכיוון שזו הולכת ומשתטחת עם הזמן, אין ברירה אלא לנסות דברים חדשים. מכיוון שהזמינות של אלו הולכת ומתמעטת במרעה הקרוב, העלות השולית הולכת וגדלה.

חלק מהעלויות הנלוות לעיסוק בקשת יפאנית קשורות בגרדרובה המוקפדת שמלווה את היריה: יש את ההקאמה שהזכרתי קודם שהיא סוג של חצאית פליסה ארוכה שכרוכה בשרוכים מעל הכרס ויש לה סוג של מצחיה מעומלנת שתומכת בגב; יש את הגי שהוא עם שרוולים קצרים מזה של הג'ודו והכפפה (שנרכסת כמובן מעל כפפה לבנה) שהיא מין כפפת שלוש אצבעות עם אגודל נוקשה, שמקל על הדריכה (ומקשה על החיטוט באף).

חוץ מהפורמליסטיקה שמצריכה חצי שעה של התלבשות לפני העבודה ועוד רבע שעה אחרי להתרת השרוכים שמלופפים סביבך, השיעור עצמו לא פורמלי במיוחד. כפי שרואים בתמונה שצרפתי וצויירה על ידי אחד מתלמידיו הנאמנים. מחוץ לירי ביומי ירינו טונג'ין ואני בקשת הקצרה בתרגול ירי משותף שאמור לסנכרן את קצב "האש" המשותף. בגדול ירי בקשת מצריך מחזור דריכה ארוך למדי בהשוואה למי שלמד לירות ברובה אוטומטי. לא פשוט בכלל להתעסק עם כל המוטוריקה העדינה הזו בקצוות האצבעות, תוך כדי הפעלת השרירים הגדולים בגב.

בסוף השבוע הקרוב, צפויה סדנת קשתות וזה יהיה חולי, כרגיל.

さるかに合戦(がっせん תרגיל תרגום מתוך שיעורי הבית שלי לפני 5 שנים


さるかに合戦(がっせん

סָּרוּ קָנִי גָסֶּן 

מלחמת הקוף והסרטן

合戦 【かっせん】     (n) battle, engagement, (P)



 むかしむかし、カニさんとサルさんが()んでいました。

מּוּקָשִי מוּקָשִי קָנִי-סָן טוֹ סָּרוּ-סָן גָ סּוּנְדֵ אִימָשִיטַ

לפני שנים חיו אי שם קוף וסרטן.

まう        【すまう】 (v5u) to live, to reside, to inhabit, (P)
סרו=קוף, קני=סרטן


ある日、サルさんは(かき)(たね)(ひろ)いました。カニさんは、おむすびを拾いました。
אָרוּהִי,  סָּרוּ-סָן ווּאַ קַקִי נוֹ טָנֵ ווּאוֹ הִירוֹאִי מָשִיטַ. קָנִי-סָן ווּאַ, אוֹמּוּסּוּבִּי ווּאוֹ הִירוֹאִי מַשִיטַ.
יום אחד, הקוף מצא גלעין גלעין אפרסמון, הסרטן מצא כדור אורז.
【たね】 (n) (1) seed, pip, kind, variety, quality, tone, (2) material, matter, subject, theme, (news) copy, (3) cause, source, trick, secret, inside story, (P)
          【おむすび】                 (n) rice ballお結び
【かき】 (n)  persimmon, (P)   גלעין האפרסמון
【ひろう】 (v5u) to pick up, to find, to gather, (P)

サルさんは、カニさんのおむすびがおいしそうなので、カニさんに(たの)みました。
סָּרוּ-סָן ווּאַ, קָנִי-סָן ווּאוֹ אוֹמּוּסּוּבִּי גָ אוֹאִישִי סוֹאוּ נָ נוֹדֵ, קָנִי-סָן  נִי טָנוֹמִי מַשִיטַ.
כדור האורז נראה לקוף טעים לכן, ביקש טובה.
頼み          【たのみ】 (n) request, favor, favour, reliance, dependence, (P)
          そう (adv,n) so, really, seeming, (P)

「カニさん、かにさん、ぼくの柿の種をあげるから、そのおむすびと交換(こうかん)しておくれよ」 「いいよ、交換してあげるよ」
[קָנִי-סָן , קָנִי-סָן , בּוֹקוּ נוֹ קָקִי נוֹ טַנֵ ווּאוֹ אָגֵרוּ קָרָ, סוֹנוֹ אוֹמּוּסּוּבִּי טוֹ קוֹקָן שִטֵ אוֹקוּרֵיוֹ] [אִיאִי יוֹ, קוֹקָן שִטֵ אָגֵרוּ יוֹ]
סרטן סרטן ,  נתחלף, קבל את גלעין האפרסמון שלי, תמורת כדור האורז [טוב, נתחלף]
交換          【こうかん】(n,vs) exchange, interchange, reciprocity, barter, substitution, clearing (of checks, cheques), (P)
後れる【おくれる】   (v1) to be late, to be delayed, to fall behind schedule, to be overdue

やさしいカニさんは、おむすびをサルさんにあげて、柿の種をもらいました。
יָסָשִי קָנִי-סָן  ווּאַ, אוֹמּוּסּוּבִּי ווּאוֹ סָּרוּסָן נִי אָגֵטֵ, קַקִי נוֹ טָנֵ ווּאוֹ מוֹרָאִימַשִיטַ.
הסרטן הנחמד נתן את כדור האורז לקוף וקיבל את גלעין האפרסמון.
 カニさんは、柿の種を()えると、水をかけながら(うた)いました。
קָנִי-סָן  ווּאַ, קָקִי נוֹ טָנֵ ווּאוֹ אוּאֵרוּ טוֹ, מִיזוּ ווּאוֹ קָקֵ נָגָרָ אוּטָאִי משיט.
15
הסרטן שתל את גלעין האפרסמון, השקה אותו תוך שהוא שר.
歌う        【うたう】                  (v5u) to sing, (P)
える       【うえる】                  (v1) to plant, to grow, (P)




「早く()を出せ柿の種。出さぬとはさみでちょん切るぞ」
[הַיַקּוּ מֵ ווּאוֹ דֵ סֵ קַקִי נוֹ טַנֵ. דֵ סָ  מֵ טוֹ הָסָמִי דֵ צִ'יוֹנְקִירוּ זוֹ.
במהרה נבט גלעין האפרסמון. לאחר הנביטה גם נגזם במספריים.
出す【だす】       (v5s) (1) to take out, to get out, (2) to put out, (3) to submit (e.g. thesis), to turn in, (4) to publish, to make public, (5) to send (e.g. letter), to start (fire), (P)
ちょん切る   【ちょんぎる】 (v5r) to chop something off (e.g. head), to snip off, to fire לגדוע לחטוב
早く         【はやく】 (adv,n) early, fast, soon, (P)
  【め】(n) sprout, (P)לנבוט
   【はさみ】(n) scissors, (P)מספריים

すると、見る見る芽が出ました。
סוּרוּטוֹ, מִירוּמִירוּ  מֵ  גָ דֵמַשִיטַ.
לאחר מכן, (האפרסמון) צמח מהר מהר 
見る見る【みるみる】     (adv) very fast, in a twinkle, (P)






 カニさんは、また歌いました。
קָנִי-סָן ווּאַ, מַטָ אוּטָאִי מָשִיטַ.
הסרטן שר בעוז.
     【また】               (adv,conj,n) again, and, (P)
歌いまくる   【うたいまくる】             (v5r) to sing energetically, to sing with abandon


「早く()よなれ柿の木よ。ならぬとはさみでちょん切るぞ」

[הָיָקוּ מִי יוֹ נַרֵ קָקִי נוֹ קִי יוֹ.  נַרַ מֵ טוֹ הַסַמִי דֵ צִ'יוֹנְקִירוֹ זוֹ]

במהרה הופיע עץ אפרסמון נושא פירות רבים. ולאחר צמיחה נגזם במספריים.
     【み】          (n) fruit, nut, seed, content, good result, (P)

すると、あっという()にたくさんの実がなりました。

סּוּרוּטוֹ, אַ-טוֹאִיאוּ אַאִידַ נִי  טָקֻסָן נוֹ מִי נָרִימַשִיטַ.

לאחר מכן, הופיעו לפתע (כבמטה קסם) המון פירות על העץ.
あっと言う間に         【あっというまに】       (exp) just like that (lit: in the time it takes to say "Ah!"), in the twinkling of an eye, in the blink of an eye
間に   【あいだに】              (adv) while, during (the time when)

「やあ、おいしそうな柿がたくさんなったぞ。どれ、ごちそうになろうか。

יָא, אוֹאִישִי סוֹנַ קַקִי גָ טָקֻסָן נָ-טָ זוֹ. דוֹרֵ, גוֹצִ'יסוֹ נִי נַרוֹאוֹקָ.
יא, הרבה אפרסמון טעים צמח. ומדוע? בשל הטיפול העץ בגר.
ご馳走       【ごちそう】          (n,vs) feast, treating (someone), (P)
廊下  【ろうか】             (n) corridor, (P)
老化  【ろうか】             (n,vs) ageing, aging, senile deterioration, (P)







でも、ぼくは木に(のぼ)れないしな。
דֶמוֹ, בּוֹקוּ ווּאַ קִי נִי  נוֹבּוֹרֵ נָאִי שִינָ.
אבל אני לא יכול לטפס על העץ
登る  【のぼる】(v5r) (1) to rise, to ascend, to go up, to climb, (2) to go to (the capital), (3) to be promoted, (4) to add up to, (5) to advance (in price), (6) to sail up, (7) to come up (on the agenda), (P)


どうしよう。そうだ。木登(き のぼ)りのうまいサルさんに(たの)もう」
דוֹשִיוֹ. סוֹדָ.  קִי נוֹבַּרִי נוֹ אוּמַאִי סָּרוּ-סָּן נִי טָנוֹמוֹאוּ.
ובכן. אם כך. אני חושב לבקש טובה מהקוף בטיפוס על העץ.
木登り 【きのぼり】              (n) tree climbing

 カニさんは、サルさんのところに行きました。
קני-סן ווּאַ, סרו-סן נו טוקורו ני איקימשיט
הסרן הלך אל מקום הקוף

「サルさん、サルさん、おいしそうな柿がたくさんなっている木を見つけたよ。でも、ぼくは木に登れないから、サルさん()っておくれよ」
[סרו-סן, סרו-סן, סו נה קקי ג טקסן נ-ט אירו קי וואו מיצוקטיו.  דמו, בוקו ווּאַ קי ני נובור נאי קר, סרו-סן טו-ט אוקוריו]
קוף, קוף, מצאתי הרבה אפרסמונים, אבל אני לא יכול לטפס על עצים בוא נלך לשם.
取って来る  【とってくる】        (vk) to fetch, to go and get
見つけだす 【みつけだす】              (v5s) to find out, to discover, to locate



「いいよ、カニさん、たくさん取ってあげるよ」
[איאי יו, קני-סן, טקסן טו-ט אגרו יו.
טוב סרטן נלך למצוא ולאסוף.

サルさんは、カニさんに案内(あんない)されて、柿の木のところへ行きました。
סרו-סן ווּאַ, קני-סן ני אנאי סרט, קקי נו קי נו טוקורו א איקימשיט.
הסרטן הוביל את הקוף והם הלכו אל עץ האפרסמון.
案内  【あんない】         (n,vs) information, guidance, leading, (P)

「ほんとうだ。おいしそうな柿がたくさんなってるね。ちょっと()っておくれ。今、登って取ってあげるから」
הונטו ד. אואישי סונ קקי ג טקסן נ-טרונ. צ'וטו מ-ט אוקור. אימ נובורו-ט טו-ט אגרו קר.
זו אמת, הרבה אפרסמונים. רק רגע-מאוחר מדי. עכשיו טיפס ולקח הכל (????)
遅れ  【おくれ】             (n) delay, lag, (P)
遅れる       【おくれる】 (v1) to be late, to be delayed, to fall behind schedule, to be overdue, (P)
取っ手       【とって】             (n) handle, grip, knob, (P)
遅れ  【おくれ】             (n) delay, lag, (P)







サルさんは、スルスルと柿の木に登って行きました。
סרו-סן, סורוסורוטו קקי נו קי ני נובורו-ט איקימשיט.
するすると (adv) smoothly, swiftly
するする (adv) smoothly, swiftly.
そして、おいしそうな柿の実を取ると、むしゃむしゃむしゃむしゃ食べました。
סושיט, אואישי סונ קקי נו מי וואו טורוטו, מושמושמושמוש טבמשיט.
ואז, אחז באפרסמונים הטעימים וזלל.
取っ手       【とって】             (n) handle, grip, knob, (P)
     【み】          (n) fruit, nut, seed, content, good result, (P)
むしゃむしゃ                (adv) munch, crunch

「うーん。これはおいしい柿だ。(あま)(あま)い、いくらでも食べられるぞ」
און. קור ווּאַ אואישי קקי ד. אמאי אמאי,  איקור דמו טבררו זו.
כן. אפרסמון זה טעים. אבל כמה אפשר לאכול.
幾ら  【いくら】             (adv,n) how much?, how many?, (P)
甘い  【あまい】generous, indulgent, easy-going, sweet, fond of, soft on, overly optimistic, naive, (P)

サルさんは、そう言いながら、いくつもいくつも(じゅく)した柿を取っては食べ、取っては食べました。
סרו-סן ווּאַ, סואי נגר, איקוצומו איקוצומו קונשיט קקי וואו טוט ווּאַ טב, טוט ווּאַ טב משיט.
הקוף, סחב כמות עצומה של אפרסמונים חטוף ואכול חטוף ואכול...
熟し  【こなし】             (n) carriage (e.g. of one’s body)
いくつもの           (adj-no) many, great number of
そう言った  【そういった】               (exp) (uk) like that, this type

 カニさんは、柿の木の下で待っていましたが、いつまでったてもサルさんが柿の実を取ってくれないので、待ちくたびれてしまいました。
קני-סן ווּאַ, קקי נו קי נו שט ד- ט אימשט ג, איצומ ד-טטמו סרו-סן ג קקי נו מי וואו טוט קור נאי נוד, מצ'יקוטבירט שימשיט.
הסרטן, עמד מתחת לעץ האפרסמון, וראה שהקוף לא מושיט פירות, לכן, התעייף מלחכות.
待ちくたびれる    【まちくたびれる】 (v1) to get tired of waiting
待ち    【まち】      (n,n-suf) waiting, waiting time, (P)
「おーい、サルさん、自分(じぶん)だけ食べていないで、ぼくにも柿を取っておくれよ」
[או-אי, סרו-סן, ג'יפון דק טבט אינאי ד, בוקו ני מו קקי וואו טו-ט או קוריו]
הלו, קוף,  רק אני לא אוכל כלום, גם אני רוצה אפרסמון.
おーい     (int) ahoy, hullo, hello
自分  【じぶん】            (n) myself, oneself, (P)

「うるさいぞ、カニさん、こんなおいしい柿をカニさんにあげるのはもったいない。ほら、これでも食べろ」
אורוסאי זו, קני-סן, קונ אואישי קקי וואו קני-סן ני אגרו נו המו-ט אינאי.
הסרטן התמרמר בקול רם שכך הוא מקופח ושאין הוא מקבל אפרסמונים טעימים
こんな                (adj-na,adj-pn,adv,n) such, like this, (P)
煩い  【うるさい】          (ateji) (adj) (1) noisy, loud, (2) fussy, (3) annoying, troublesome, tiresome, importunate, (4) bossy, (P)

 サルさんは、あわてて水の入ったおけのところに行きました。
סרו-סן ווּאַ, אוואטט מיזו נו האיריט אוק נו טוקורו ני איקימשיט.
הקוף, חשש להיכנס למים במקום שהלך אליו.
慌てて 【あわてて】              (exp) in hot haste, in confusion

すると今度(こんど)はハチさんが()び出してきて、サルさんのおしりをチクン()しました。
סורוטו קונדו ווּאַ,  הצ'י-סן ג טובידשי טקיט, סרו-סן נו אושירי ווּאַו צ'יקון טו ססו שימשיט.
ברגע זה, הדבורה זינקה ממקומה,  ועקצה אותו בתחת.
刺す  【さす】               (v5s) to pierce, to stab, to prick, to thrust, to bite, to sting, to pin down, to stitch, to put (a runner) out, to pole (a boat), to catch (with a line), to stick, (P)
飛び出し    【とびだし】          (exp) something that leaps or thrusts out, (P)
滴滴  【てきてき】          (adj-na,n) dripping
     【はち】               (n) bee, (P)
今度  【こんど】             (n-adv,n-t) now, this time, next time, another time, (P)
お尻  【おしり】             (n) arse, ass, bottom, buttocks

「いたたたたたた。これはたまらん」
אטטטטטט. קור ווּאַ טמרן.
לא יכול להישאר. זו זריקה.
居た堪れない      【いたたまれない】                (exp) unable to stay (on), feel like running away
     【たま】               (n) bullet, shot, shell, (P)

サルさんは、顔とおしりををおさえながら、外へ()げて行きました。
סרו-סן ווּאַ , קאו טו אושירי וואו אוסא נגר, סוטו א ניגט איקימשיט.
הקוף ברח כשהוא לוחץ את פרצופו וישבנו.
     【かお】               (n) face (person), (P)
お尻  【おしり】             (n) arse, ass, bottom, buttocks תחת 
抑え  【おさえ】            (n) weight (e.g. paperweight), rear guard, control, check, pressure, (P)
     【そと】               (n) (1) outside, exterior, (2) open air, (3) other place, (P)
逃げ  【にげ】               (n) escape, getaway, evasion, (P)


 すると今度は、屋根(やね)の上からウスさんが、ドスンとサルさんの上に()ちてきました。
סורוטו קונדו ווּאַ, ינ נו אוא קר אוסו-סן ג , דוסון טו סרו-סן נו אוא ני אוצ'ט קימשיט.
ובאותו רגע, על הגג עד בוא האור הקוף נשאר (עד שנפל??)
落ちる        【おちる】(v1) (1) to fall down, to drop, (2) to fail (e.g. exam), (3) to crash, to degenerate, to degrade, (P)
ドスン         (int) bam, whomp
屋根  【やね】              (n) roof, (P)
今度  【こんど】(n-adv,n-t) now, this time, next time, another time, (P)


「どうだ、悪いサルめ。カニさんにあやまれ」
[דוד, ווּאַרוי סרו-סן מ. קני-סן ני אימרֵ]
悪い  【わるい】            (adj) bad, inferior, (P)
「ごめんなさい、ごめんなさい。もう二度(にど)とカニさんをいじめません」
גומן נסאי, גומן נסאי. מואו דו טו קָנִי-סָן  וואו איג'ימ מסן.
     【ど】          (n,n-suf) (1) counter for occurrences, (2) (uk) (pref) very, totally, (P)
苛め  【いじめ】            (n) bullying, teasing, (P)
苛める       【いじめる】          (v1) to tease, to torment, to persecute, to chastise, (P)


サルさんは、()いてカニさんにあやまりました。
סרו סן ווּאַ,  נקו איט קני-סן ני אימרי משיט.

泣く   【なく】        (v5k) to cry, to weep, to sob, to howl, (P)
     【あやまり】 (n) mistake

それからは、カニさん、サルさん、ウスさん、クリさん、ハチさんは、みんなで仲良(なか よ)()らしました。
סורקר ווּאַ, קני-סן, סרו-סן, אוסו-סן, קורי-סן, הצ'י-סן ווּאַ, מינ ד נקיוקו   קורשי משיט.

仲良く        【なかよく】(adv,n,vs) making friends with, getting along well with, on cordial terms, (P)
暮らす       【くらす】(v5s) to live, to get along, (P)

でも、やけどした顔とハチさんに刺されたおしりは、今でも真っ赤(ま か)なままです。
דמו, יקדושט קאו טו הצ'י-סן ני ססור ני
     【かお】               (n) face (person), (P)
刺す  【さす】       (v5s) to pierce, to stab, to prick, to thrust, to bite, to sting, to pin down, to stitch, to put (a runner) out, to pole (a boat), to catch (with a line), to stick, (P)
今でも        【いまでも】          (n) even now, still, as yet
真っ赤       【まっか】            (adj-na,n) deep red, flushed (of face), (P)

                  おしまい
お仕舞い    【おしまい】         (n) the end, closing, being done for, (P)