שיעור 20 נפתח ללא א. מבית הנשיא וגם ללא ל. שלומדת נגרות. רק אני וטונג'ין והקשת היפנית שלו.
בלי א. שעוזרת בלוגיסטיקה של לבישת החליפה והמיגון נאלצתי להתמודד שוב עם העובדה שידי קצרות מכדי להקיף את כרסי. ונדרשתי לאלתר צורות קשירה חדשות לעשרות השרוכים שמרכיבים את הלבוש והמיגון הקנדואי.
חצי שעה ראשונה הוקדשה לגרדירובה היפאנית ואחר כך החימום השגרתי של הקיפוצים עם החרבות ואז עשינו קרב.
טונג'ין להזכירכם הינו בוגר של עשרות אמנויות לחימה אקזוטיות במספר מקומות בעולם שאיני מסוגל לבטא את שמם בכלל. וגם היום הוא מלהטט במסגרות פורמליות ולא פורמליות בכלי נשק ובלעדיהם. ברור שתוצאת הקרב היתה היתה לטובתו, ומאוחר יותר כשבדקתי את החבורות החדשות בפדחתי, מצאתי את הסמל הזה משורטט עליה בקווים אדומים וכואבים (כמובן ללא המסגרת העגולה). אני מניח שטונג'ין ניסה להעביר מסר שנקלט מאוחר מדי...
מה שהיה מעניין בקרב מעבר לעובדה שחלק מהנקודות שעזיז ספר לא הורגשו על ידי, היא ההשפעה של האדרנלין על המטבוליזם - הקרב כזכור מתבצע במיגון מלא ובפועל חוסר הנוחות של המיגון גדולה מהנזק שנגרם מפגיעה. עם זאת זה מדהים כמה שמתכווצים, שוכחים לנשום, ומאבדים קימה בתנועה. המרכיב הפסיכולוגי הוא כל כך משמעותי בסיטואציה שקשה לי להדגיש את זה מספיק, ונותר רק לדמיין איך זה מורגש כשהלהבים חדים
בשיעור מספר 21 טונג'ין והקשת שלו הבריזו עכב בעיות בריאות שהוא סובל מהם בחודשים האחרונים. האבחנה המבדלת שלי נוגעת לדילול צ'י (נג) כתוצאה מפעילות שאינה קשורה ללחימה בשעות הלילה. אני מניח שכל אחד וסדרי העדיפויות שלו....
בכל אופן, א. מבית הנשיא הצטרפה ומכיוון שהיא אינה נוהגת להסתייף, השיעור היה שעור קשתות נטו. כשניסינו הפעם לירות מקצה החצר של עזיז ועד למטרה. זה מעניין כמה עבודה עם אישה היא שונה מעבודה עם גבר, גם כשמדובר בפעילות שהיא נטולת אגו כמעט ונטולת מגע בכלל כמו קשתות.
צריך לזכור שכשמשנים מרחקים בקשת, הטעות בפגיעה במטרה עבור סטיה A נתונה, גדלה בריבוע המרחק (במרחבים אוקלידים תלת מימדיים). מכיוון שכך מספיק שינוי מרחק קטן יחסית לחשיפה של טעות. הסטיה ביריה עצמה יכולה להיות משוייכת למספר גורמים:
1) חוסר מסגרת פיזית יציבה - היריה בקשת להבדיל מיריה בנשק חם, שמה הרבה מרכיבים פיזיים בין הקשת לחץ. למעשה רוב גופו של היורה נמצא באמצע ויצירת מסגרת יציבה וקונסיסטנטית היא מרכיב חשוב ביריה. במידה והמסגרת אינה נשמרת בצורה אחידה, נוצרים הבדלים בין היריות השונות.
2) טעות בכיוון - היריה היא לכיוון X אבל הפגיעה היא ב- Y. מכיוון שהירי הוא אינסטינקטיבי. זהו ההבדל בין הרצון, לבין הביצוע בפועל.
3) השפעות שנוגעות למבנה החץ - אם החץ שונה תהיה טעות שנובעת מהבדלים בין החיצים השונים.
4) השפעות הנוגעות לתנאי התעופה של החץ ובפרט רוח (שקשה לחזות) וגרביטציה שפועלת תמיד (בעיקר על נשים).
מכיוון שאנחנו מתרגלים את הרכיבים שהם בשליטה - יש יתרון למטווח מקיווארה קצר שבו עובדים על סעיפים 1 ו- 2 ומבטלים למעשה את הרעשים שיכולים ליצור 3 ו- 4. לגבי השפעת הגרוויטציה יש יתרון לקשת חלשה מכיוון שהיא חושפת את המרכיב הזה ללימוד גם בטווח הקצר.
לשיעור מספר 22 הגעתי לבדי, טונג'ין המשיך לאבד צ'י ללא שליטה וטרם קם ממשכבו (שהוא כזכור מקור הבעיה...). וא' נאלצה לבקר אבלים, ובאופן תמוה העדיפה לעשות את זה על נסיעה לבירת הנגב.
הגעתי רק כדי לראות את עזיז ור. חברו מילדות מבצעים קניבליזציה של מחרטה, כדי לבנות ראוטר חלזוני בעזרת חלקי רכב ישנים שרשראות ופגר המחרטה הישנה של עזיז. מכיוון שהגעתי לבדי נחסך ממני תרגול הקנגיטצ'ו הרגיל, אך קיבלתי הדרכה מפורטת לגבי אופן המדידה של אורגזמה נשית - רמז: על ידי מדידת הכיווצים ברקטום (של הגברת מותק, של הגברת) שקורים ללא שליטה וניתנים לכימות מוחלט. כשניסיתי לתרגל בבית עם סווטלנה, קיבלתי נקע חמור באגודל כתוצאה מטאי סבקי מצויין שבצעה. ודימום חמור באף כתוצאה מתנועה אחרת. מסתבר שיש ניסויים שצריך להשאיר למעבדה בלבד
יצא לי לירות די הרבה חיצים בקשת הקצרה וגם בקשת היפנית הארוכה מכיוון שלא הייתי צריך להתחלק בחיצים עם אף אחד. וסוף סוף הבנתי שהכשרון האמיתי שלי בקשתות הוא היכולת לשלוף חיצים מהמטרה... זה לא מצחיק, כשהחץ נתקע עמוק, זה לא טריוואלי לשלוף אותו ומכיוון שהוא ארוך וחלק (כן, וגם שחור) זה מחייב מיומנות של יצירת לפיתה יעילה והפעלת כח משיכה בטווח קצר - משהו כמו ה- One inch punch של הוינגצ'ון... אבל הפוך. אז זהו שיש לי את המיומנות הזו בצורה מושלמת. על כל השאר יש להמשיך לעבוד.
לגבי היריה בקשת היפנית - ראשית למה לירות בקשת חלשה ומטווח קרוב הבנתי כבר בשיעור קודם. אבל נותרה התהיה לגבי היריה של שני חיצים בלבד. מסתבר שיש רציונל גם אם צריך לשלוף אותו בעקשנות מתוך הקש של המטרה.
כשיורים מספר גדול של חצים, בסופו של דבר הסיכוי לפגיעה במטרה הוא פרופורציוני ליחס בין שטח המטרה לבין שטח המרחב שמאחוריה. לדוגמה אם שטח המטרה הוא A ושטח הרשת שמאחוריה הוא B הסיכוי לפגיעה במטרה הוא A/B. בעוד שכאשר יורים שני חיצים בלבד, נניח שהאחד פוגע בנקודה X והשני בנקודה Y. לא פורסים מישור, אלא קוו, ואז השאלה לגבי סיכויי הפגיעה במטרה הופכת אקוויולנטית לשאלה כמה נקודות יש על הקוו X-Y...
שעור לאחר מכן החמצתי כי נקראתי לנסיעה לצרפת מטעם העבודה, ושם הקפאתי את אברי הפעילים יותר והפעילים פחות בטמפרטורה ממוצעת של 10- מעלות. ומיד לאחר מכן שבועיים מילואים. לא ברור לי אם העובדה שהצבא נזקק עדיין לשירותיי היא תעודת עניות ליכולות של הארגון המובחר הזה, או לחוסר היכולות שלי.
כתובות אינטרנט מצורפות:
שיעורים קודמים
הדברים הנכתבים על ידי נרשמים לפעמים מתוך הומור כושל, אך נובעים מגרעין קטן של כוונה. עם זאת, אין בכוונתי להמליץ, או להנחות לדבר, או למעשה כזה או אחר. אלא רק לשתף בחוויות הסובייקטיביות שלי, שנובעות לעיתים מתוך פיגור התפתחותי, או אפילו בורות גמורה.
במיוחד, אין בכוונתי לפגוע ברגשותיו או בגופו של אף יצור חי. ובמידה ומישהו חווה אי נעימות מכל סיבה שהיא הניתנת לקישור אלי, הסיני הזקן מתנצל בחביבות, מתוך תקווה לשלום עולמי.
בלי א. שעוזרת בלוגיסטיקה של לבישת החליפה והמיגון נאלצתי להתמודד שוב עם העובדה שידי קצרות מכדי להקיף את כרסי. ונדרשתי לאלתר צורות קשירה חדשות לעשרות השרוכים שמרכיבים את הלבוש והמיגון הקנדואי.
חצי שעה ראשונה הוקדשה לגרדירובה היפאנית ואחר כך החימום השגרתי של הקיפוצים עם החרבות ואז עשינו קרב.
טונג'ין להזכירכם הינו בוגר של עשרות אמנויות לחימה אקזוטיות במספר מקומות בעולם שאיני מסוגל לבטא את שמם בכלל. וגם היום הוא מלהטט במסגרות פורמליות ולא פורמליות בכלי נשק ובלעדיהם. ברור שתוצאת הקרב היתה היתה לטובתו, ומאוחר יותר כשבדקתי את החבורות החדשות בפדחתי, מצאתי את הסמל הזה משורטט עליה בקווים אדומים וכואבים (כמובן ללא המסגרת העגולה). אני מניח שטונג'ין ניסה להעביר מסר שנקלט מאוחר מדי...
מה שהיה מעניין בקרב מעבר לעובדה שחלק מהנקודות שעזיז ספר לא הורגשו על ידי, היא ההשפעה של האדרנלין על המטבוליזם - הקרב כזכור מתבצע במיגון מלא ובפועל חוסר הנוחות של המיגון גדולה מהנזק שנגרם מפגיעה. עם זאת זה מדהים כמה שמתכווצים, שוכחים לנשום, ומאבדים קימה בתנועה. המרכיב הפסיכולוגי הוא כל כך משמעותי בסיטואציה שקשה לי להדגיש את זה מספיק, ונותר רק לדמיין איך זה מורגש כשהלהבים חדים
בשיעור מספר 21 טונג'ין והקשת שלו הבריזו עכב בעיות בריאות שהוא סובל מהם בחודשים האחרונים. האבחנה המבדלת שלי נוגעת לדילול צ'י (נג) כתוצאה מפעילות שאינה קשורה ללחימה בשעות הלילה. אני מניח שכל אחד וסדרי העדיפויות שלו....
בכל אופן, א. מבית הנשיא הצטרפה ומכיוון שהיא אינה נוהגת להסתייף, השיעור היה שעור קשתות נטו. כשניסינו הפעם לירות מקצה החצר של עזיז ועד למטרה. זה מעניין כמה עבודה עם אישה היא שונה מעבודה עם גבר, גם כשמדובר בפעילות שהיא נטולת אגו כמעט ונטולת מגע בכלל כמו קשתות.
צריך לזכור שכשמשנים מרחקים בקשת, הטעות בפגיעה במטרה עבור סטיה A נתונה, גדלה בריבוע המרחק (במרחבים אוקלידים תלת מימדיים). מכיוון שכך מספיק שינוי מרחק קטן יחסית לחשיפה של טעות. הסטיה ביריה עצמה יכולה להיות משוייכת למספר גורמים:
1) חוסר מסגרת פיזית יציבה - היריה בקשת להבדיל מיריה בנשק חם, שמה הרבה מרכיבים פיזיים בין הקשת לחץ. למעשה רוב גופו של היורה נמצא באמצע ויצירת מסגרת יציבה וקונסיסטנטית היא מרכיב חשוב ביריה. במידה והמסגרת אינה נשמרת בצורה אחידה, נוצרים הבדלים בין היריות השונות.
2) טעות בכיוון - היריה היא לכיוון X אבל הפגיעה היא ב- Y. מכיוון שהירי הוא אינסטינקטיבי. זהו ההבדל בין הרצון, לבין הביצוע בפועל.
3) השפעות שנוגעות למבנה החץ - אם החץ שונה תהיה טעות שנובעת מהבדלים בין החיצים השונים.
4) השפעות הנוגעות לתנאי התעופה של החץ ובפרט רוח (שקשה לחזות) וגרביטציה שפועלת תמיד (בעיקר על נשים).
מכיוון שאנחנו מתרגלים את הרכיבים שהם בשליטה - יש יתרון למטווח מקיווארה קצר שבו עובדים על סעיפים 1 ו- 2 ומבטלים למעשה את הרעשים שיכולים ליצור 3 ו- 4. לגבי השפעת הגרוויטציה יש יתרון לקשת חלשה מכיוון שהיא חושפת את המרכיב הזה ללימוד גם בטווח הקצר.
לשיעור מספר 22 הגעתי לבדי, טונג'ין המשיך לאבד צ'י ללא שליטה וטרם קם ממשכבו (שהוא כזכור מקור הבעיה...). וא' נאלצה לבקר אבלים, ובאופן תמוה העדיפה לעשות את זה על נסיעה לבירת הנגב.
הגעתי רק כדי לראות את עזיז ור. חברו מילדות מבצעים קניבליזציה של מחרטה, כדי לבנות ראוטר חלזוני בעזרת חלקי רכב ישנים שרשראות ופגר המחרטה הישנה של עזיז. מכיוון שהגעתי לבדי נחסך ממני תרגול הקנגיטצ'ו הרגיל, אך קיבלתי הדרכה מפורטת לגבי אופן המדידה של אורגזמה נשית - רמז: על ידי מדידת הכיווצים ברקטום (של הגברת מותק, של הגברת) שקורים ללא שליטה וניתנים לכימות מוחלט. כשניסיתי לתרגל בבית עם סווטלנה, קיבלתי נקע חמור באגודל כתוצאה מטאי סבקי מצויין שבצעה. ודימום חמור באף כתוצאה מתנועה אחרת. מסתבר שיש ניסויים שצריך להשאיר למעבדה בלבד
יצא לי לירות די הרבה חיצים בקשת הקצרה וגם בקשת היפנית הארוכה מכיוון שלא הייתי צריך להתחלק בחיצים עם אף אחד. וסוף סוף הבנתי שהכשרון האמיתי שלי בקשתות הוא היכולת לשלוף חיצים מהמטרה... זה לא מצחיק, כשהחץ נתקע עמוק, זה לא טריוואלי לשלוף אותו ומכיוון שהוא ארוך וחלק (כן, וגם שחור) זה מחייב מיומנות של יצירת לפיתה יעילה והפעלת כח משיכה בטווח קצר - משהו כמו ה- One inch punch של הוינגצ'ון... אבל הפוך. אז זהו שיש לי את המיומנות הזו בצורה מושלמת. על כל השאר יש להמשיך לעבוד.
לגבי היריה בקשת היפנית - ראשית למה לירות בקשת חלשה ומטווח קרוב הבנתי כבר בשיעור קודם. אבל נותרה התהיה לגבי היריה של שני חיצים בלבד. מסתבר שיש רציונל גם אם צריך לשלוף אותו בעקשנות מתוך הקש של המטרה.
כשיורים מספר גדול של חצים, בסופו של דבר הסיכוי לפגיעה במטרה הוא פרופורציוני ליחס בין שטח המטרה לבין שטח המרחב שמאחוריה. לדוגמה אם שטח המטרה הוא A ושטח הרשת שמאחוריה הוא B הסיכוי לפגיעה במטרה הוא A/B. בעוד שכאשר יורים שני חיצים בלבד, נניח שהאחד פוגע בנקודה X והשני בנקודה Y. לא פורסים מישור, אלא קוו, ואז השאלה לגבי סיכויי הפגיעה במטרה הופכת אקוויולנטית לשאלה כמה נקודות יש על הקוו X-Y...
שעור לאחר מכן החמצתי כי נקראתי לנסיעה לצרפת מטעם העבודה, ושם הקפאתי את אברי הפעילים יותר והפעילים פחות בטמפרטורה ממוצעת של 10- מעלות. ומיד לאחר מכן שבועיים מילואים. לא ברור לי אם העובדה שהצבא נזקק עדיין לשירותיי היא תעודת עניות ליכולות של הארגון המובחר הזה, או לחוסר היכולות שלי.
כתובות אינטרנט מצורפות:
שיעורים קודמים
הדברים הנכתבים על ידי נרשמים לפעמים מתוך הומור כושל, אך נובעים מגרעין קטן של כוונה. עם זאת, אין בכוונתי להמליץ, או להנחות לדבר, או למעשה כזה או אחר. אלא רק לשתף בחוויות הסובייקטיביות שלי, שנובעות לעיתים מתוך פיגור התפתחותי, או אפילו בורות גמורה.
במיוחד, אין בכוונתי לפגוע ברגשותיו או בגופו של אף יצור חי. ובמידה ומישהו חווה אי נעימות מכל סיבה שהיא הניתנת לקישור אלי, הסיני הזקן מתנצל בחביבות, מתוך תקווה לשלום עולמי.
