סה"כ צפיות בדף

סיסטמתי 15- 16 -17 (מתוך פורום אמנויות לחימה - תפוז)

שיעור קשתות 15 - 16 - 17 אצל עזיזסיסטמתי

שיעור מס' 15התחיל בנסיעה הרגילה לבאר שבע אבל גילינו בדרך את בורקס גדרה ששובב את נפשנו הניחרה בבוקרו של יום. לאחר ניווט מורכב הצלחנו לאסוף את ע. שלא מבית הנשיא לפזר פירורים של בורקס בכל מקום ולהגיע לעזיז באיחור הרגיל.
הפעם לאור הפלצנות ששרתה בפוסט הקודם שלי, עזיז העביר רשימה של שעורי בית קונקרטיים ותכליתיים לתרגול עם הבוקן הסלאבי שלי והפעם מחוץ למקלחת.

העבודה עם הבוקן נועדה לשיפור התנועתיות של הקנג'יצו שבתורו נועד להשלים, לחמם בבקרי החורף הקרים ולשחרר לקראת הקשתות עצמה.

לפני תיאור התרגילים צריך לזכור שהאחיזה בבוקן כמו בקשת היא תמיד ימנית ללא קשר למגדר או לנטיות או לגודל החזה של המשתמש/ת. דהיינו יד שמאל בקצה הנדן מפעילה את הכח האנכי על החרב ויד ימין באחיזה רפויה נוהגת ומכוונת את החרב בתנועות עדינות והחלטיות עד להחדרתה לאבריו של היריב.

התרגילים כוללים ביצוע סדרות פשוטות של תנועות כשבדרך כלל מדובר על כשלושים חזרות לתרגיל ולהן שמותיהם כפי שהבנתי אותם. יסלחו היפאנולוגים לסלאבי הקשיש וכבד הגוף והתפיסה:
צ'ודאן - תנועה עם רגל ימין קדימה כשהחרב מכוונת לגרונו של היריב בשיסוף אנכי.
מיגינוג'ודן - תנועה עם רגל ימין קדימה כשהחרב מונפת מעל הראש בשיסוף אנכי.
האסונוג'ודן - תנועה עם רגל שמאל קדימה כשהחרב מונחת על כתף ימין עד לשיסוף (תרגול תנועה בשדה קרב).
סובוריבוקן - תנועה לינארית קדימה ואחר כך אחורה עם חבטות בוקן אנכיות.
סובוריבוקן סוס עץ - שזה כמו הסובוריבוקן הרגיל אבל בדילוגים קטנים של אחד קדימה ואחד אחורה כמו שילדים מדמים רכיבה על סוס.
משולשי רגליים - מעברים של תנועת רגליים על משולש שמזכיר מאוד את המשולש של הארניס, ואם הרגליים מסתבכות את המשולש של ה- BJJ.

את התרגילים אפשר לעשות לבד ואז הם נראים נפלא ואפשר גם עם בן זוג ואז הם גם אפקטיביים באשר אלי, מאז שהתחלתי לבצע אותם בחצר חלק מהשכנים הפסיקו להגיד שלום, אבל עדיין לא הגיע הזימון לפסיכיאטר המחוזי, כנראה שיש יתרון אחד לגיל הזהב.

אחרי החימום ירינו כשישים חיצים בקשת הקצרה ועוד שישים ביומי והצלחתי באופן חלקי לממש את משאת נפשו של כל קשת יפאני, שהקשת תסתובב בכף ידו עם סיום היריה. בגדול הטריק הוא פשוט, לדרוך את הקשת כך שנוצר מתח סיבובי בעור של סנפירי כף היד ולהרפות את היד האוחזת בקשת שבריר שניה לאחר היריה.


לשיעור מס' 16 הצטרפה לע. שלא מבית הנשיא גם א. ובאופן סמלי עשינו קאר פולינג בקריית מלאכי - קצב לא היה בבית וכנראה גם לא במדים.

מכיוון שעזיז אוהב לחתוך רקמות מתות של עצים (AKA לבנות רהיטים) קיבלנו הרצאה על מבנה הרקמות של עצים מסוגים שונים כולל פירוט של משקלים סגוליים ומקדמי התפשטות שוודאו ע"י הח"מ מול ויקיפדיה. א. מקריית מלאכי החליטה שהיא רוצה לנגר והשויצה בסט מפסלות שוויצריות.

בשלב הזה כבר היו לנו בשיעור שלוש נשים וגבר אחד כשהח"מ אינו מסווג ככזה לפי דברי אשתו. ולכן נאלצנו להתפצל כשבאופן סמלי הגברים בחבורה מחממים את עצמם עם תרגילי בוקן והנשים לובשות הקאמה ויורות בקשת - לא סקסי, אבל לצערי טייטס מנומר עם עקבי סטילטו לא מקובל בא"ל היפאניות.

בגלל אגודל נקוע שקיבלתי משטויות אחרות כפי שסווטלנה אומרת לא יכולתי לירות בקשת היפאנית שהדריכה בה מתבצעת עם האגודל וגם בקשת הקצרה פיתחתי לקות מכיוון שלא הצלחתי למתוח את האגודל כלפי העורף. מפליא כמה צורך יש באצבע כזו אפילו אם היא קצרה ושעירה. בעבודה בבוקנים לעומת זאת, לא היתה בעיה מכיוון שזו פציעה ביד ימין וזו אינה ממש מפעילה כח אלא נוהגת את החרב.

אחרי שהבנות סיימו לירות ירינו גם אנחנו שישים יריות כשטונג'ין ממשיך ויורה גם ביומי ועזיז במקביל מעביר שיעור בגילוף לא.

בשיעור מס' 17 התייצבנו שוב בהרכב מלא (למעט הבורקס) והפעם א. קבלה שיעור בבניית שרפרף מעצים משובחים שקוששה בעצמה.

הפעם העבודה עם הבוקנים היתה קצת שונה מכרגיל, כשעזיז מדגים סוגים שונים של מעברים מתחת ומעל לידים ואחיזות הגנתיות שונות של החרב כולל השיוך ההסטורי שלהם לנינג'ה זה או אחר. באחד התרגילים טונג'ין שיבב את קצה הבוקן היפאני של עזיז עם ניב ישראלי. לשן שלום, אבל לדעתי צריך להביא מגן שיניים ומשקפי מגן אם רוצים להיות רציניים (ויפים) לאורך זמן.
אני סבלתי רק מנפיחויות זמניות בפרק היד שלא הפכו לסימנים כחולים.

התובנה שלי כרגע מעבודה עם הבוקן היא שפחד מכאב משנה באופן מהותי ולא מפתיע את התנועה לרעה. כנראה שההתפתחות בתחום מצריכה התניה אופרנטית עם חיזוק שלילי (דהיינו הפסקת הכאב כאיתות על הצלחה) מאידך מכיוון שהפחד הוא זה שצריך להפתר מממנו, אולי פשוט צריך לנתק אותו מהכאב. 30מ"ג ציפרלקס, 200 מ"ג אדויל, 100מ"ג קופאין וחצי כדור וליום יעשו את העבודה?

ירינו רק בקשת הקצרה גם הפעם כשישים יריות, אבל התרגול היה תרגול של דיוק - בירי אינסטינקטיבי בקשת אתה אמור לירות בלי לכוון באופן מודע אלא "לרצות" שהחץ יגיע למטרה ולצורך כך צריך לאמוד מרחק מחד "ולרצות" מצד שני. אמידת המרחקים מתבצעת בתרגיל שפרטתי בעבר ובו יורים חץ למטרה ומגדלים מרחק בכל פעם שפוגע ומקטינים את המרחק בחצי אם מפספסים. אבל תרגול הרציה מתבצע על ידי סימון שתי ארבע נקודת על המטרה וירי החיצים כך שיפגעו בטור או בשורה בין הנקודות. ע. שלא מבית הנשיא שהתפנתה מהירי בשעה שתרגלנו עם הבוקנים העסיקה את עצמה בשיפור הטכניקה שלי תוך כדי יריה, מכיוון שבדומה לכל גבר ממוצע אני צובר הרגלים רעים ללא הפסקה. אז אולי בכל זאת אני במגדר הלא נכון?

כהערת אגב מסתבר שעזיז מכיר את לי לביא מסדנת החרב ואף חושב שהיא נעה היטב, עולם קטן ובלונדיניות בו מעט. כמו כן הסתבר לי שתומר שילמד גם באותה סדנה אינו אלכס ACT כפי שחשבתי, אלא מאסטר אחר שטונג'ין מכיר היטב משהותו ביפאן והוא ממליץ עליו במיוחד.

כתובות אינטרנט מצורפות:
סדנת חרב עם לי
שיעור מס 13 - 14

סיסטמתי 13 - 14(מתוך פורום אמנויות לחימה - תפוז)


שיעור 13 הוקדש כולו לתחזוקת ציוד.
לצערי, למרות שקשת ריקרב היא כמעט הפשוטה שבקשתות וחיצים זה סמל למיחזור, עדיין יש חלקים שמתבלים. זה כולל בעיקר מקומות בהם קיים חיכוך כמו המיתר בנקודה בו הוא נוגע בחץ; הזנב של החץ שמולבש על מוט החץ ומתאים לרוחב המיתר; הסנפירים שמיצבים את החץ ומודבקים אליו; וכמובן ראש החץ עצמו שעומד במאמצים של פגיעה במטרה ושליפה. לבד מזאת גם המטרה עצמה שעשויה מקש דחוס מתפוררת לאיטה, גם באויר המשמר של באר שבע.
אז שפשפנו, הדבקנו ומחזרנו חיצים לרוב כולל החלפת מיתר בקשת אחת ושיפוץ המטרה בעזרת ליטר דבק נגרים וחיתול לא משומש אחד (שהודבק לה כמה סמלי... מאחור).

בשיעור 14 הצטרפה אלינו גם אחת מנערותיו הרב לאומיות של טונג'ין, שהגיעה אלינו מהגולה היפאנית של ברזיל, לאחר שלא יכלה לשאת את העדרותו הממושכת מהניכר. זה היה די משעשע לראות בחורה ממוצא יפאני שנולדה בברזיל, לומדת קשתות בבאר שבע, הכפר הגלובאלי הזה הוא משהו נורא. בכלל היפאניות הפסיקו להיות נמוכות מאז שהאמריקאים נצחו ומכיוון שלא עבר מספיק זמן מאז המוטאציות הרדיואקטיביות של הירושימה ונגסאקי, אני מניח שזה נובע משינויי תזונה, כמו גם הנורמה התרבותית של עדות המזרח (הרחוק, הרחוק) לאמץ בלהט את המנהגים, ההרגלים והצורה של המנצח, עד שיוכלו להביסו בהמשך. אז יש לנו נשיא אמריקאי שהוא כושי ומוסלמי בהחבא, הסינים הם מחזיקי החוב הלאומי של האמריקאים, רוב הזכויות לתרבות הבידור המערבית מוחזקות על ידי חברה יפאנית בשם סוני, קטצ'ופ מוגש במסעדות צרפתיות, ובמקום אמנויות לחימה יש משהו חדש שעושים אנשים גדולים במיוחד עם קעקועים גדולים במיוחד ונקרא MMA... אמרתי כבר שהכפר הגלובלי הזה הוא משהו נורא?

האמריקאים כמובן אינם אלו שהמציאו את הקפיטליזם, אבל במובנים רבים הם המסיונרים האדוקים ביותר שלו, וכמו שהואלה טודו אולי נולד בברזיל, מי שדוחף את ה- MMA בעולם הוא קונצרן זופה האמריקאי. בעיקרון קפיטלזם זו דת ככל הדתות, שמושתתת על מעמד כמורה של עשירים, השולטים על קונגלומרטים שאחראים על עקומת ההצע. מעמד של כהנים זוטרים הנקראים אנשי שיווק שמטרתם לשכנע את המעמד של ציבור מאמינים (שנקראים בכלכלה מודרנית צרכנים) , בכך שהגדלת הביקוש תביא לאושר אישי גדול יותר (נירוונה). פלא שיש מלא שיעים עצבניים שקוראים לגי'הד על השטן הגדול?

ביפאן לעומת זאת, כבר ציינתי כבר שיש מסורת של חיקוי מתוך תחרות (ע"ע אשר צבי גינצברג) ולמרות שכמו באיסלם המסורת של "דין מוחמד בלסייף" קויימה שם באופן מילולי ממש במשך תקופה ארוכה תחת תרוצי זן מסוגים שונים - תקופת השלום הכפוי של טוקגואווה עשתה כנראה משהו וממבנה שבטי רופף הם עברו למבנה היררכי ממושמע. המבנה הזה תורגם בתקופת המהפכה התעשייתית לזיבטצויים, שהיו קונגלומרטים שהוחזקו על ידי משפחות סמוראים ולמעשה היו בשליטה של השליטים הישנים. גם לאחר הכיבוש האמריקאי והנסיון המוצלח באופן חלקי של מק'ארתור לפרק אותם, עדיין נותרה יפן בשליטה של כנסיות רווח שנקראות קריטצו, שאמצו בלהט את עקרונות הניהול המדעי של דמינג והביסו את הכלכלה האמריקאית של שנות השמונים בנשקה היא.

מאוחר יותר הקפיטלזם הדביק גם את אחי הסלאבים, שבמקום לעבוד את המדינה הבינו שעדיף לגזול את המדינה והצמיחו שם סוג של קפיטליזם צאריסטי נשלט אוליגרכים שנקרא היום רוסיה. כמו ביפאן שאחרי המלחמה, לעין של חוצן בגובה הסטרטוספרה, נשמר המבנה של נסיכויות מבוזר או מאורגן בהתאם לנטיות התרבותיות של הקבוצה, ורק המנגנונים להעברה של כח הפכו להיות מבוססים על זרימה של הון. הלקח שלי מרוסיה הוא ההבנה שקפיטליזם מערבי לא חייב להיות מלווה במוסר מערבי.

עכשיו כשהקפיטליזם שהביא את היפאנית של טונג'ין להוולד בברזיל, לפגוש אותו ביפאן וללמוד קשתות בבאר שבע עושה את אותו בלאגן אצל בני דודינו הקרובים, בין אלו שהם יורי קסאמים או מלעיזים סתם, זה מעניין לראות מה יהיו התוצרים של המפגש. צריך להבין שההמונים רוצים את מה שמוכרים באינטרנט. מסורתית הערבים היו מגדולי הסוחרים בעולם וקווי המסחר לאורך דרך המשי היו מה שהביא לעולם את רוב החידושים, עד לפיתוח הטכנולוגיה הימית שפתחה את הסחר הארופאי הישיר עם המזרח. הם גם מפולגים לשבטים, המבנה המדיני שלהם מלאכותי כתוצאה ממשחקי כח של מלחמת העולם השניה ולא היה להם את הטוקוגווה המתאים עד כה. זה לא משנה איזה מבנה שלטוני הולך להיות שם ואיך יקראו לו, אי אפשר יהיה להתמודד עם הקפיטליזם והם יתחילו לשחק את המשחק שכולם משחקים, מותאם למסורת התרבותית המפוארת של כ' בשלישית (כבוד, כחש, וכיבוש).

MMA אמרנו?

בשיעור הקשנו קצת בבוקנים, ירינו חיצים משופצים והגדילה לעשות ע. שלא מבית הנשיא שהביאה עוף קפוא שבושל בנוסח עזיז - דהיינו, הגוויה פולחה לנתחים, הושכבה בין תפוחי אדמה ובצלים והוכנסה לתנור למנוחה אחרונה ללא שום תיבול כשהאינטראקציה בין יסוד האש (התנור), האויר (העוף) והאדמה (תפוח האדמה) בלבד, היא זו שבונה את הטעמים. חמשת היסודות של שיעור מוצלח הושלמו עם תה של נענעת נחלים (מים) וקלישאות גאופוליטיות שעל חלקן מתבססים הדברים שכתבתי עד כה (ריק).

כתובות אינטרנט מצורפות:


הדברים הנכתבים על ידי נרשמים לפעמים מתוך הומור כושל, אך נובעים מגרעין קטן של כוונה. עם זאת, אין בכוונתי להמליץ, או להנחות לדבר, או למעשה כזה או אחר. אלא רק לשתף בחוויות הסובייקטיביות שלי, שנובעות לעיתים מתוך פיגור התפתחותי, או אפילו בורות גמורה.

במיוחד, אין בכוונתי לפגוע ברגשותיו או בגופו של אף יצור חי. ובמידה ומישהו חווה אי נעימות מכל סיבה שהיא הניתנת לקישור אלי, הסיני הזקן מתנצל בחביבות, מתוך תקווה לשלום עולמי.

טריסטרמיות במצדה

יצאנו לטיול שבת במצדה..בתום הטיול ישבנו לאכול צהריים במתחם האוכל הצמוד למסעדה באתר. הטריסטרמיות החליטו להצטרף...