שיעור קשתות 15 - 16 - 17 אצל עזיז סיסטמתי
שיעור מס' 15התחיל בנסיעה הרגילה לבאר שבע אבל גילינו בדרך את בורקס גדרה ששובב את נפשנו הניחרה בבוקרו של יום. לאחר ניווט מורכב הצלחנו לאסוף את ע. שלא מבית הנשיא לפזר פירורים של בורקס בכל מקום ולהגיע לעזיז באיחור הרגיל.
הפעם לאור הפלצנות ששרתה בפוסט הקודם שלי, עזיז העביר רשימה של שעורי בית קונקרטיים ותכליתיים לתרגול עם הבוקן הסלאבי שלי והפעם מחוץ למקלחת.
העבודה עם הבוקן נועדה לשיפור התנועתיות של הקנג'יצו שבתורו נועד להשלים, לחמם בבקרי החורף הקרים ולשחרר לקראת הקשתות עצמה.
לפני תיאור התרגילים צריך לזכור שהאחיזה בבוקן כמו בקשת היא תמיד ימנית ללא קשר למגדר או לנטיות או לגודל החזה של המשתמש/ת. דהיינו יד שמאל בקצה הנדן מפעילה את הכח האנכי על החרב ויד ימין באחיזה רפויה נוהגת ומכוונת את החרב בתנועות עדינות והחלטיות עד להחדרתה לאבריו של היריב.
התרגילים כוללים ביצוע סדרות פשוטות של תנועות כשבדרך כלל מדובר על כשלושים חזרות לתרגיל ולהן שמותיהם כפי שהבנתי אותם. יסלחו היפאנולוגים לסלאבי הקשיש וכבד הגוף והתפיסה:
צ'ודאן - תנועה עם רגל ימין קדימה כשהחרב מכוונת לגרונו של היריב בשיסוף אנכי.
מיגינוג'ודן - תנועה עם רגל ימין קדימה כשהחרב מונפת מעל הראש בשיסוף אנכי.
האסונוג'ודן - תנועה עם רגל שמאל קדימה כשהחרב מונחת על כתף ימין עד לשיסוף (תרגול תנועה בשדה קרב).
סובוריבוקן - תנועה לינארית קדימה ואחר כך אחורה עם חבטות בוקן אנכיות.
סובוריבוקן סוס עץ - שזה כמו הסובוריבוקן הרגיל אבל בדילוגים קטנים של אחד קדימה ואחד אחורה כמו שילדים מדמים רכיבה על סוס.
משולשי רגליים - מעברים של תנועת רגליים על משולש שמזכיר מאוד את המשולש של הארניס, ואם הרגליים מסתבכות את המשולש של ה- BJJ.
את התרגילים אפשר לעשות לבד ואז הם נראים נפלא ואפשר גם עם בן זוג ואז הם גם אפקטיביים
באשר אלי, מאז שהתחלתי לבצע אותם בחצר חלק מהשכנים הפסיקו להגיד שלום, אבל עדיין לא הגיע הזימון לפסיכיאטר המחוזי, כנראה שיש יתרון אחד לגיל הזהב.
אחרי החימום ירינו כשישים חיצים בקשת הקצרה ועוד שישים ביומי והצלחתי באופן חלקי לממש את משאת נפשו של כל קשת יפאני, שהקשת תסתובב בכף ידו עם סיום היריה. בגדול הטריק הוא פשוט, לדרוך את הקשת כך שנוצר מתח סיבובי בעור של סנפירי כף היד ולהרפות את היד האוחזת בקשת שבריר שניה לאחר היריה.
לשיעור מס' 16 הצטרפה לע. שלא מבית הנשיא גם א. ובאופן סמלי עשינו קאר פולינג בקריית מלאכי - קצב לא היה בבית וכנראה גם לא במדים.
מכיוון שעזיז אוהב לחתוך רקמות מתות של עצים (AKA לבנות רהיטים) קיבלנו הרצאה על מבנה הרקמות של עצים מסוגים שונים כולל פירוט של משקלים סגוליים ומקדמי התפשטות שוודאו ע"י הח"מ מול ויקיפדיה. א. מקריית מלאכי החליטה שהיא רוצה לנגר והשויצה בסט מפסלות שוויצריות.
בשלב הזה כבר היו לנו בשיעור שלוש נשים וגבר אחד כשהח"מ אינו מסווג ככזה לפי דברי אשתו. ולכן נאלצנו להתפצל כשבאופן סמלי הגברים בחבורה מחממים את עצמם עם תרגילי בוקן והנשים לובשות הקאמה ויורות בקשת - לא סקסי, אבל לצערי טייטס מנומר עם עקבי סטילטו לא מקובל בא"ל היפאניות.
בגלל אגודל נקוע שקיבלתי משטויות אחרות כפי שסווטלנה אומרת לא יכולתי לירות בקשת היפאנית שהדריכה בה מתבצעת עם האגודל וגם בקשת הקצרה פיתחתי לקות מכיוון שלא הצלחתי למתוח את האגודל כלפי העורף. מפליא כמה צורך יש באצבע כזו אפילו אם היא קצרה ושעירה. בעבודה בבוקנים לעומת זאת, לא היתה בעיה מכיוון שזו פציעה ביד ימין וזו אינה ממש מפעילה כח אלא נוהגת את החרב.
אחרי שהבנות סיימו לירות ירינו גם אנחנו שישים יריות כשטונג'ין ממשיך ויורה גם ביומי ועזיז במקביל מעביר שיעור בגילוף לא.
בשיעור מס' 17 התייצבנו שוב בהרכב מלא (למעט הבורקס) והפעם א. קבלה שיעור בבניית שרפרף מעצים משובחים שקוששה בעצמה.
הפעם העבודה עם הבוקנים היתה קצת שונה מכרגיל, כשעזיז מדגים סוגים שונים של מעברים מתחת ומעל לידים ואחיזות הגנתיות שונות של החרב כולל השיוך ההסטורי שלהם לנינג'ה זה או אחר. באחד התרגילים טונג'ין שיבב את קצה הבוקן היפאני של עזיז עם ניב ישראלי. לשן שלום, אבל לדעתי צריך להביא מגן שיניים ומשקפי מגן אם רוצים להיות רציניים (ויפים) לאורך זמן.
אני סבלתי רק מנפיחויות זמניות בפרק היד שלא הפכו לסימנים כחולים.
התובנה שלי כרגע מעבודה עם הבוקן היא שפחד מכאב משנה באופן מהותי ולא מפתיע את התנועה לרעה. כנראה שההתפתחות בתחום מצריכה התניה אופרנטית עם חיזוק שלילי (דהיינו הפסקת הכאב כאיתות על הצלחה) מאידך מכיוון שהפחד הוא זה שצריך להפתר מממנו, אולי פשוט צריך לנתק אותו מהכאב. 30מ"ג ציפרלקס, 200 מ"ג אדויל, 100מ"ג קופאין וחצי כדור וליום יעשו את העבודה?
ירינו רק בקשת הקצרה גם הפעם כשישים יריות, אבל התרגול היה תרגול של דיוק - בירי אינסטינקטיבי בקשת אתה אמור לירות בלי לכוון באופן מודע אלא "לרצות" שהחץ יגיע למטרה ולצורך כך צריך לאמוד מרחק מחד "ולרצות" מצד שני. אמידת המרחקים מתבצעת בתרגיל שפרטתי בעבר ובו יורים חץ למטרה ומגדלים מרחק בכל פעם שפוגע ומקטינים את המרחק בחצי אם מפספסים. אבל תרגול הרציה מתבצע על ידי סימון שתי ארבע נקודת על המטרה וירי החיצים כך שיפגעו בטור או בשורה בין הנקודות. ע. שלא מבית הנשיא שהתפנתה מהירי בשעה שתרגלנו עם הבוקנים העסיקה את עצמה בשיפור הטכניקה שלי תוך כדי יריה, מכיוון שבדומה לכל גבר ממוצע אני צובר הרגלים רעים ללא הפסקה. אז אולי בכל זאת אני במגדר הלא נכון?
כהערת אגב מסתבר שעזיז מכיר את לי לביא מסדנת החרב ואף חושב שהיא נעה היטב, עולם קטן ובלונדיניות בו מעט. כמו כן הסתבר לי שתומר שילמד גם באותה סדנה אינו אלכס ACT כפי שחשבתי, אלא מאסטר אחר שטונג'ין מכיר היטב משהותו ביפאן והוא ממליץ עליו במיוחד.
כתובות אינטרנט מצורפות:
סדנת חרב עם לי
שיעור מס 13 - 14
שיעור מס' 15התחיל בנסיעה הרגילה לבאר שבע אבל גילינו בדרך את בורקס גדרה ששובב את נפשנו הניחרה בבוקרו של יום. לאחר ניווט מורכב הצלחנו לאסוף את ע. שלא מבית הנשיא לפזר פירורים של בורקס בכל מקום ולהגיע לעזיז באיחור הרגיל.
הפעם לאור הפלצנות ששרתה בפוסט הקודם שלי, עזיז העביר רשימה של שעורי בית קונקרטיים ותכליתיים לתרגול עם הבוקן הסלאבי שלי והפעם מחוץ למקלחת.
העבודה עם הבוקן נועדה לשיפור התנועתיות של הקנג'יצו שבתורו נועד להשלים, לחמם בבקרי החורף הקרים ולשחרר לקראת הקשתות עצמה.
לפני תיאור התרגילים צריך לזכור שהאחיזה בבוקן כמו בקשת היא תמיד ימנית ללא קשר למגדר או לנטיות או לגודל החזה של המשתמש/ת. דהיינו יד שמאל בקצה הנדן מפעילה את הכח האנכי על החרב ויד ימין באחיזה רפויה נוהגת ומכוונת את החרב בתנועות עדינות והחלטיות עד להחדרתה לאבריו של היריב.
התרגילים כוללים ביצוע סדרות פשוטות של תנועות כשבדרך כלל מדובר על כשלושים חזרות לתרגיל ולהן שמותיהם כפי שהבנתי אותם. יסלחו היפאנולוגים לסלאבי הקשיש וכבד הגוף והתפיסה:
צ'ודאן - תנועה עם רגל ימין קדימה כשהחרב מכוונת לגרונו של היריב בשיסוף אנכי.
מיגינוג'ודן - תנועה עם רגל ימין קדימה כשהחרב מונפת מעל הראש בשיסוף אנכי.
האסונוג'ודן - תנועה עם רגל שמאל קדימה כשהחרב מונחת על כתף ימין עד לשיסוף (תרגול תנועה בשדה קרב).
סובוריבוקן - תנועה לינארית קדימה ואחר כך אחורה עם חבטות בוקן אנכיות.
סובוריבוקן סוס עץ - שזה כמו הסובוריבוקן הרגיל אבל בדילוגים קטנים של אחד קדימה ואחד אחורה כמו שילדים מדמים רכיבה על סוס.
משולשי רגליים - מעברים של תנועת רגליים על משולש שמזכיר מאוד את המשולש של הארניס, ואם הרגליים מסתבכות את המשולש של ה- BJJ.
את התרגילים אפשר לעשות לבד ואז הם נראים נפלא ואפשר גם עם בן זוג ואז הם גם אפקטיביים
באשר אלי, מאז שהתחלתי לבצע אותם בחצר חלק מהשכנים הפסיקו להגיד שלום, אבל עדיין לא הגיע הזימון לפסיכיאטר המחוזי, כנראה שיש יתרון אחד לגיל הזהב.אחרי החימום ירינו כשישים חיצים בקשת הקצרה ועוד שישים ביומי והצלחתי באופן חלקי לממש את משאת נפשו של כל קשת יפאני, שהקשת תסתובב בכף ידו עם סיום היריה. בגדול הטריק הוא פשוט, לדרוך את הקשת כך שנוצר מתח סיבובי בעור של סנפירי כף היד ולהרפות את היד האוחזת בקשת שבריר שניה לאחר היריה.
לשיעור מס' 16 הצטרפה לע. שלא מבית הנשיא גם א. ובאופן סמלי עשינו קאר פולינג בקריית מלאכי - קצב לא היה בבית וכנראה גם לא במדים.
מכיוון שעזיז אוהב לחתוך רקמות מתות של עצים (AKA לבנות רהיטים) קיבלנו הרצאה על מבנה הרקמות של עצים מסוגים שונים כולל פירוט של משקלים סגוליים ומקדמי התפשטות שוודאו ע"י הח"מ מול ויקיפדיה. א. מקריית מלאכי החליטה שהיא רוצה לנגר והשויצה בסט מפסלות שוויצריות.
בשלב הזה כבר היו לנו בשיעור שלוש נשים וגבר אחד כשהח"מ אינו מסווג ככזה לפי דברי אשתו. ולכן נאלצנו להתפצל כשבאופן סמלי הגברים בחבורה מחממים את עצמם עם תרגילי בוקן והנשים לובשות הקאמה ויורות בקשת - לא סקסי, אבל לצערי טייטס מנומר עם עקבי סטילטו לא מקובל בא"ל היפאניות.
בגלל אגודל נקוע שקיבלתי משטויות אחרות כפי שסווטלנה אומרת לא יכולתי לירות בקשת היפאנית שהדריכה בה מתבצעת עם האגודל וגם בקשת הקצרה פיתחתי לקות מכיוון שלא הצלחתי למתוח את האגודל כלפי העורף. מפליא כמה צורך יש באצבע כזו אפילו אם היא קצרה ושעירה. בעבודה בבוקנים לעומת זאת, לא היתה בעיה מכיוון שזו פציעה ביד ימין וזו אינה ממש מפעילה כח אלא נוהגת את החרב.
אחרי שהבנות סיימו לירות ירינו גם אנחנו שישים יריות כשטונג'ין ממשיך ויורה גם ביומי ועזיז במקביל מעביר שיעור בגילוף לא.
בשיעור מס' 17 התייצבנו שוב בהרכב מלא (למעט הבורקס) והפעם א. קבלה שיעור בבניית שרפרף מעצים משובחים שקוששה בעצמה.
הפעם העבודה עם הבוקנים היתה קצת שונה מכרגיל, כשעזיז מדגים סוגים שונים של מעברים מתחת ומעל לידים ואחיזות הגנתיות שונות של החרב כולל השיוך ההסטורי שלהם לנינג'ה זה או אחר. באחד התרגילים טונג'ין שיבב את קצה הבוקן היפאני של עזיז עם ניב ישראלי. לשן שלום, אבל לדעתי צריך להביא מגן שיניים ומשקפי מגן אם רוצים להיות רציניים (ויפים) לאורך זמן.
אני סבלתי רק מנפיחויות זמניות בפרק היד שלא הפכו לסימנים כחולים.
התובנה שלי כרגע מעבודה עם הבוקן היא שפחד מכאב משנה באופן מהותי ולא מפתיע את התנועה לרעה. כנראה שההתפתחות בתחום מצריכה התניה אופרנטית עם חיזוק שלילי (דהיינו הפסקת הכאב כאיתות על הצלחה) מאידך מכיוון שהפחד הוא זה שצריך להפתר מממנו, אולי פשוט צריך לנתק אותו מהכאב. 30מ"ג ציפרלקס, 200 מ"ג אדויל, 100מ"ג קופאין וחצי כדור וליום יעשו את העבודה?
ירינו רק בקשת הקצרה גם הפעם כשישים יריות, אבל התרגול היה תרגול של דיוק - בירי אינסטינקטיבי בקשת אתה אמור לירות בלי לכוון באופן מודע אלא "לרצות" שהחץ יגיע למטרה ולצורך כך צריך לאמוד מרחק מחד "ולרצות" מצד שני. אמידת המרחקים מתבצעת בתרגיל שפרטתי בעבר ובו יורים חץ למטרה ומגדלים מרחק בכל פעם שפוגע ומקטינים את המרחק בחצי אם מפספסים. אבל תרגול הרציה מתבצע על ידי סימון שתי ארבע נקודת על המטרה וירי החיצים כך שיפגעו בטור או בשורה בין הנקודות. ע. שלא מבית הנשיא שהתפנתה מהירי בשעה שתרגלנו עם הבוקנים העסיקה את עצמה בשיפור הטכניקה שלי תוך כדי יריה, מכיוון שבדומה לכל גבר ממוצע אני צובר הרגלים רעים ללא הפסקה. אז אולי בכל זאת אני במגדר הלא נכון?
כהערת אגב מסתבר שעזיז מכיר את לי לביא מסדנת החרב ואף חושב שהיא נעה היטב, עולם קטן ובלונדיניות בו מעט. כמו כן הסתבר לי שתומר שילמד גם באותה סדנה אינו אלכס ACT כפי שחשבתי, אלא מאסטר אחר שטונג'ין מכיר היטב משהותו ביפאן והוא ממליץ עליו במיוחד.
כתובות אינטרנט מצורפות:
סדנת חרב עם לי
שיעור מס 13 - 14
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה