18:12 | 2011/09/13
עוד שבוע עבר והסתוו טרם הגיע.
הדרך לבאר שבע צהובה כמו בכל סוף קיץ, ומד הטמפרטורה באוטו מראה דבקות במשימה ומעלות נעלות.
הפעם בשיעור: פתרון לבעית יד שמאל (הדוחפת) שמאנה להסתובב עם הדריכה - עזיז איתר קצת WD40 שרוסס בנדיבות על הרייזר של הקשת ועל כף היד שלי, ויש שיפור ניכר. אני מניח שאם תהיה לי קשת אעדיף נוזלים עדינים יותר שנפוצים בצפון (KY ?), אבל במדבר כמו במדבר....
חוץ מהשמן ששיפר את הדריכה, היו כמה תיקונים ליד ימין הדורכת בעיקר בקשר להרמת המרפק שהשפיעו לחיוב גם על יד שמאל. אין מה לדבר, הורגש שאני מתרגל את יד ימין בקביעות... כנראה שזו ההגדרה ל- Cross training
יריתי בטח עשרים או שלושים חיצים חלקם מטווח של כמה מטרים וחלקם מקצת יותר מטרים - בגדול המרחק נועד לחשוף את הטעות. מה שלא רואים ממרחק קצר, מתגלה במערומיו ממרחק כפול. אני מניח שאם היום הייתי מכוון לכלב המעצבן של השכן, יש סיכוי סביר שהייתי פוגע... בו, או בשכן שמובל ברצועה אחרי הנבחן.
בעיקרון המטרה, אם בכלל לדבר על מטרה מעבר להנאה שבלימוד, היא להגיע למצב של שיכחת הקשת - הרעיון הוא די פשוט, להטמיע את התנועה במערכת העצבים ברמה כזו שהיא אוטומטית מה שקיים זו הירייה, במובן מסוים יש גם שכחה של המטרה, לא מכוונים לשם באופן מודע (בפרפראזה על כוונת קדמית מול חריר אחורי) אלא מצביעים ורוצים שיגיע. הגוף כבר ילמד מהטעויות.
הייתה לי אג'נדה כשהגעתי לשיעור. רציתי לצלם ולהעלות ליוטיוב כמה סרטונים כדי להמחיש את השיטה וגם לראות שוב את הקאטה עם שני הבוקנים. לצערי, גם לעזיז הייתה אג'נדה והיא נצחה מסתבר שהוא אולי הולך יחף ומכבה סיגריות עם סולית כף הרגל ואני נועל פראדה, אבל אני הבדואי והוא היקה... חשבתי שנעלה כמה קטעים מצולמים דרך מצלמת הטלפון בהתאם לסטנדרט המקובל ברשת, ולא הבנתי "שהסתבכתי עם סובח". האיש פרפקציוניסט. לא הועילו הפצרותיי, הוא לא מתכוון לעשות משהו שהוא פחות מהפקה עם צילום וביום מקצועי. אז אין סרטים להיום....אבל אולי יהיו בעתיד?
עד אז, חיטטתי ומצאתי דוגמה למשהו מכובד שהעלה לרשת סטיבן סלביי שהוא אגב מלחין מקצועי. זה וידאו בארבע חלקים שמסביר ירייה בקשת סינית מסורתית, שזו בעצם הקשת המונגולית ממנה נולדה השיטה שמלמד עזיז. אבל יש הרבה דברים דומים והרבה דברים שונים ממה שעזיז מראה, בראש ובראשונה דריכת אצבעות במקום דריכת אגודל, אבל גם טכניקת הנשימה היא מתוך ריאות ריקות ולא מתוך מלאות.
אפרופו מלחינים – מעניינים ההקשרים בין קשתות ומוזיקה, הרמוניה יכולה לענג ויכולה להרוג... כשאני מנגן השכנים מתאבדים, וכשאני יורה זה מעורר גיחוך.
עוד תובנה נוגעת למידת העצימות באימון – בקשת, יש גבול עדין בין לנסות ולהשתדל יותר מדי. זה לא ממש סיבולת אלא יותר קשור לגבול יכולת העמידה והלמידה של מערכת העצבים. מעבר לגבול הזה, האפקטיביות של האימון יורדת, יש פציעות, ורוכשים הרגלים רעים.
הדרך חזרה עברה דרך אבו גוש – הקובה היו מצוינים והמחיר מופקע, ואני חשבתי שרק היהוד גנבים.
הדרך לבאר שבע צהובה כמו בכל סוף קיץ, ומד הטמפרטורה באוטו מראה דבקות במשימה ומעלות נעלות.
הפעם בשיעור: פתרון לבעית יד שמאל (הדוחפת) שמאנה להסתובב עם הדריכה - עזיז איתר קצת WD40 שרוסס בנדיבות על הרייזר של הקשת ועל כף היד שלי, ויש שיפור ניכר. אני מניח שאם תהיה לי קשת אעדיף נוזלים עדינים יותר שנפוצים בצפון (KY ?), אבל במדבר כמו במדבר....
חוץ מהשמן ששיפר את הדריכה, היו כמה תיקונים ליד ימין הדורכת בעיקר בקשר להרמת המרפק שהשפיעו לחיוב גם על יד שמאל. אין מה לדבר, הורגש שאני מתרגל את יד ימין בקביעות... כנראה שזו ההגדרה ל- Cross training
יריתי בטח עשרים או שלושים חיצים חלקם מטווח של כמה מטרים וחלקם מקצת יותר מטרים - בגדול המרחק נועד לחשוף את הטעות. מה שלא רואים ממרחק קצר, מתגלה במערומיו ממרחק כפול. אני מניח שאם היום הייתי מכוון לכלב המעצבן של השכן, יש סיכוי סביר שהייתי פוגע... בו, או בשכן שמובל ברצועה אחרי הנבחן.
בעיקרון המטרה, אם בכלל לדבר על מטרה מעבר להנאה שבלימוד, היא להגיע למצב של שיכחת הקשת - הרעיון הוא די פשוט, להטמיע את התנועה במערכת העצבים ברמה כזו שהיא אוטומטית מה שקיים זו הירייה, במובן מסוים יש גם שכחה של המטרה, לא מכוונים לשם באופן מודע (בפרפראזה על כוונת קדמית מול חריר אחורי) אלא מצביעים ורוצים שיגיע. הגוף כבר ילמד מהטעויות.
הייתה לי אג'נדה כשהגעתי לשיעור. רציתי לצלם ולהעלות ליוטיוב כמה סרטונים כדי להמחיש את השיטה וגם לראות שוב את הקאטה עם שני הבוקנים. לצערי, גם לעזיז הייתה אג'נדה והיא נצחה מסתבר שהוא אולי הולך יחף ומכבה סיגריות עם סולית כף הרגל ואני נועל פראדה, אבל אני הבדואי והוא היקה... חשבתי שנעלה כמה קטעים מצולמים דרך מצלמת הטלפון בהתאם לסטנדרט המקובל ברשת, ולא הבנתי "שהסתבכתי עם סובח". האיש פרפקציוניסט. לא הועילו הפצרותיי, הוא לא מתכוון לעשות משהו שהוא פחות מהפקה עם צילום וביום מקצועי. אז אין סרטים להיום....אבל אולי יהיו בעתיד?
עד אז, חיטטתי ומצאתי דוגמה למשהו מכובד שהעלה לרשת סטיבן סלביי שהוא אגב מלחין מקצועי. זה וידאו בארבע חלקים שמסביר ירייה בקשת סינית מסורתית, שזו בעצם הקשת המונגולית ממנה נולדה השיטה שמלמד עזיז. אבל יש הרבה דברים דומים והרבה דברים שונים ממה שעזיז מראה, בראש ובראשונה דריכת אצבעות במקום דריכת אגודל, אבל גם טכניקת הנשימה היא מתוך ריאות ריקות ולא מתוך מלאות.
אפרופו מלחינים – מעניינים ההקשרים בין קשתות ומוזיקה, הרמוניה יכולה לענג ויכולה להרוג... כשאני מנגן השכנים מתאבדים, וכשאני יורה זה מעורר גיחוך.
עוד תובנה נוגעת למידת העצימות באימון – בקשת, יש גבול עדין בין לנסות ולהשתדל יותר מדי. זה לא ממש סיבולת אלא יותר קשור לגבול יכולת העמידה והלמידה של מערכת העצבים. מעבר לגבול הזה, האפקטיביות של האימון יורדת, יש פציעות, ורוכשים הרגלים רעים.
הדרך חזרה עברה דרך אבו גוש – הקובה היו מצוינים והמחיר מופקע, ואני חשבתי שרק היהוד גנבים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה